ב־20 באוגוסט יושק ספרו של טוראי דן סלע ז"ל מעפולה, אשר נפל במהלך סיור של יחידתו בעיר העתיקה לפני ארבע שנים. כזכור, סלע שהתגייס סך הכל שבועיים וחצי לפני המקרה, קיבל מכת חום עקב השרב הכבד ששרר באותם ימים, ולאחר שהובהל לבית החולים במצב אנוש נקבע מותו.

איילת סלע והספר שכתב בנה דן ז"ל | צילום: שרון צור

מאז נפילת בנם הוריו עושים כל מה שביכולתם כדי להנציח אותו ולשמר את זכרו, אם זה דרך טורניר כדורסל עקב אהבתו הרבה למשחק, פינת חמד בין גבע למולדת הנקראת 'כרם דן', שיר שנכתב לזכרו 'האהבה העצובה הכאובה' אותו כתב אבי קורן והלחין קובי אושרת, מגרש משחקים מתחת לביתו שנקרת 'פנינת דן' ועוד.

לקראת האזכרה הראשונה חיפשו הוריו של סלע תמונות, ובין היתר מצאו עבודה בית ספרית שנתית שכתב כשהיה בכיתה ד'. נושא העבודה היה על ציפורים כשכל ילד היה צריך לבחור ציפור ולעשות עליה חיבור. "דן הוקפץ כיתה - מ־א' ישירות ל־ג'. בכיתה ד' הוא קיבל עבודה שהנושא השנתי שלה היה סביב ציפורים. דן בחר ביען ואני זוכרת שנסענו איתו פעמיים לחוות היענים כדי ללמוד על היען", מספרת איילת סלע על הספר של בנה.

בספר הנקרא 'היען המעצבן', סלע ז"ל מדבר על ההתמודדות עם גדולים ממנו, ההתמודדות על מקום בחברה, יכולת לפתור בעיות ועוד. הספר כתוב ומנוסח בצורה ברורה, עניינית ובוגרת הרבה מעבר למה שמצופה מילד בן 8. בסיפור באה לידי ביטוי ההתמודדות שלו עם קפיצת הכיתה כמו גם עם מורתו שלא הצליחה להתמודד עם העובדה הזו וציפתה שסלע הצעיר יידע להתמודד עם קשייו לבד עקב חוכמתו הגדולה.

בספר מדובר לא מעט על יחסי הכוחות בין היען השחצן לבין סביבתו בטבע אל מול החיות והאריה שמשמש גם כן דמות משמעותית בספר. "הסיפור מסופר בגן חיות על יחסים אישיים וחברות. אנחנו לא יודעים אם דן הוא היען הגדול והגבוה (באותו הזמן סלע החל לשחק כדורסל), האריה המנהיג שכולם באים להתייעץ איתו כי המורה תמיד אמרה לו שהוא צריך לדעת הכל או החיות שמנסות לפתור את הבעיות בנועם בסיפור הזה".

סלע מספרת על תחושותיה כאשר מצאו את העבודה השנתית של בנה: "היינו מאוד נסערים ומאוד התרגשנו כי דן כתב על העולם שלו, על ההתמודדות שלו ועל הניסיון למצוא פתרון שיהיה טוב לכולם. העבודה אז לא קיבלה את היחס הראוי לה. כמורה הייתי מושחחת איתו על הדברים שכתב". לדבריה, הספר נועד כמובן להנציח את בנה אך גם להעביר מסרים רבים: "עם כל האלימות שיש היום, הספר בא להראות שאפשר אחרת. הוא כותב בסוף 'החיות הבינו שבאלימות לא פותרים דברים'".

הוריו, כאמור, לא מפסיקים לחשוב על רעיונות להנציח את בנם. "כשדן כתב את הספר הוא היה בן יחיד וביום הזיכרון הראשון שעמדנו ליד הקבר אמרתי 'מה יהיה כשנגיע לגיל 120?' אף אחד לא יעמוד פה והמחשבה הזו היתה נורא קשה לי", היא מסבירה, "ידעתי שאני חייבת לעשות עם העבודה הזו משהו ולכן הוצאנו את הספר. יש שיר שדן הלחין לחתונה לאחיו ובבוא היום הוא גם ייצא לאור. ההנצחות האלה עוזרות לנו להשאיר אותו נוכח, להשאיר אותו בחיים. דן הספיק הרבה בחייו הקצרים. קשה להגיד את זה כאמא, אבל דן באמת הגיע לשיא ואין לנו משהו לא גמור איתו. הוא הלחין, ניגן, אימן כדורסל. הוא היה ממומש ולא הרבה זוכים לזה".

הספר כבר נמכר בחנויות הספרים בארץ ואמור להיקרא בבית הספר של סלע ז"ל ביום הזיכרון. הספר יימכר במחיר השקה ב־20 באוגוסט בספרייה העירונית.