ב-29 במרץ 1959, שלוש שנים לאחר שהוקמה נצרת עילית, התקיימה ישיבת ממשלה שבה עלה נושא שמה של העיר, שאז קיבלה שם זמני בשם 'קרית נצרת'. הדיון הקצר הוא עדות נוספת לכך שראש הממשלה בן גוריון, מי שיזם והקים את נצרת עילית, לא רצה להשתמש בשם נצרת כחלק משמה של העיר העברית החדשה. יצוין כי פרוטוקול אותה ישיבה נחשף על רקע מהלך שינוי שם העיר שיגיע לשיאו ביום שלישי הקרוב בהצבעת תושבים בעד או נגד שינוי שם העיר.

דוד בן גוריון (צילום: דוד רובניגר)

פרוטוקול ישיבת הממשלה מלפני 60 שנה למעשה חושף שבכוונת בן גוריון וממשלתו היו להעניק ליישוב החדש שם תנ"כי. "צריך לתת שם אחר למקום. נצרת – נצרות בהיסטוריה היהודית זה איום. אני אמנם השתחררתי מזאת, לא כן כל העם", אמר ראש הממשלה בן גוריון באותה ישיבה בה השתתפו בין היתר גם השרים דאז לוי אשכול וגודלה מאיר, "כל כך הרבה דם של העם היהודי נשפך בשביל הנצרות. למה לנו זאת, אם כי נצרת היתה קודם יהודית. זה צורם את האוזן".

השר הרב יעקב משה טולידאנו אמר בישיבה: "אני חושב שעל יד נצרת יש בהיסטוריה כמה וכמה שמות עתיקים ואולי אנו נבחר אחד מהם. יש לי ספר תולדות נצרת מיום היווסדה של היסטוריון ערבי ושם יש לראות כמה יישובים היו מסביב לנצרת".

פרוטוקול ישיבת הממשלה

ראש הממשלה דוד בן גוריון פסק "רק שם תנ"כי" והציע את השם 'קרת': "יש בתנ"ך השם קרת, שעל פי כל הסימנים זה לא רחוק משם" וסיים את הנושא במשפט: "על עניין השם עוד נחשוב".

אחרי אותה ישיבה נושא שם העיר לא עלה עוד לדיון מהותי וכך למעשה השם הזמני הפך במהלך הימים לשם הקבוע של העיר עם השינוי המוכר היום – מקרית נצרת ל- נצרת עילית.

ביום שלישי ייצאו תושבי נצרת עילית לבחור אם הם בעד שינוי שם העיר או נגד השינוי. למעשה זה יותר הצבעה האם הגיע הזמן להחליף את השם הזמני ולתקן את העוול היסטורי ולהעניק לעיר שם שתואם את מאפייניה. כזכור, השם החדש שנבחר הוא 'נוף הגליל'.