צילום: דורון גולן בימים שבהם אוכלוסיה רחבת היקף בדרום הארץ נמצאת תחת איום הקסאמים והגראדים, באים לידי מבחן המערכות האזרחיות והביטחוניות שאמורות להבטיח המשך מסלול חיים תקין ככל האפשר, ומינימום נזקים בגוף ובנפש. בשדרות ובישובי עוטף עזה, פועל כיום מודל הנקרא 'מרכז חוסן' ואת המודל הזה רוצים ליישם גם בקרית שמונה.

הצורך בניהול מקצועי ומושכל במצבי חירום וטראומה הפך להיות ברור יותר ויותר בעקבות מלחמת לבנון השנייה, והתגברות הקסאמים בשדרות. מרכז השלטון המקומי, בשיתוף מרכז חוסן להתערבות בטראומה ואסון המוני על שם כהן האריס, יזמו פרויקט שמטרתו הייתה להכשיר את הרשות המקומית בכל הקשור ליכולותיה בהתמודדות בשעת משבר וחירום.

מרכז חוסן פיתח תוכנית המתבססת על ניסיון מצטבר בארץ ובעולם להיערכות, התערבות ושיקום האדם והקהילה בחירום.

הרעיון המרכזי של המרכז הוא בניית מערכת עירונית שבה לכל סיטואציית חירום יש מענה, והמשמעות היא שכל פונקציה במערך העירוני יודעת מה תפקידה, מה נוהל הפעולה שלה וכיצד היא עובדת מול פונקציות עירוניות אחרות.


מודל הטיפול בעת חירום של מרכז חוסן. כל פונקציה יודעת מה תפקידה

מנכ"ל עיריית קרית שמונה, דני קדוש, דיווח לחברי מועצת העיר על ההיערכות בתחום המוכנות למצב חירום. הוא הדגיש שבכוונת העירייה ליישם את הלקחים שנלמדו הן מהניסיון שנצבר בקרית שמונה במהלך מלחמת לבנון השנייה, והן ממה שנלמד באזור עוטף עזה.

את הנושא הציגה מי שהגתה את פרויקט מרכז חוסן בעיר, לימור וישינסקי. וישינסקי הסבירה שהפעילות שלה תהיה בעיקר ייעוץ, הדרכות, ובניית מודל ההפעלה בזמן חירום. "כדי לטפל במצבי חירום, אנשים צריכים לעבור השתלמויות. אפילו מוקדניות במטה החירום צריכות לדעת כיצד לענות לאנשים שמתקשרים, כיצד להוריד את רמת החרדה שלהם, ולתת להם מענה נכון, הן ברמה המעשית והן ברמה הרגשית", אמרה וישינסקי.

פרט לפעילות ההכנה למצב חירום, מרכז חוסן מקצה גם כוח התערבות של פסיכולוגים ויועצים שאמורים לתגבר את המערך העירוני בזמן מלחמה או כל מצב חירום אחר. בתום מצב החירום ממשיכה הפעילות של מרכז חוסן בעזרה לאנשים בהתמודדות עם המצב הטראומטי שהם חוו.