צילום: הרצל יוסף כשנתיים וחצי לאחר תום מלחמת לבנון השנייה, עדיין לא הסתיימו תביעות שונות לפיצויים מהמדינה של גורמים עסקיים שונים. בסוף השבוע שעבר דחה בית המשפט העליון את תביעתם של 25 בעלי גני אירועים מאזור העמקים, הגליל וחיפה לקבלת פיצוי כספי בגין הפסדי הכנסות בעת המלחמה, כפי שקיבלו חקלאים ותיירנים.

25 בעלי גני אירועים באזור העמקים, בהם גן האירועים בתל מגידו 'גני מגידו', אולמי חוויה נצרת עילית, אולמי פאר ואצולת העמק בעפולה ואולמי היכל חנה בבית שאן, תבעו משר האוצר ומוועדת הכספים של הכנסת ש למעלה מ-13 מיליון שקל בגין ההפסדים בתקופת המלחמה.

לטענתם, ענף האירועים, בדומה לענפי החקלאות והתיירות, נחשב לענף עונתי ועל כן עליהם להעניק לבעלי האירועים את הסכום שדרשו, כפי שעשו זאת עם החקלאים והתיירנים, ולא ליצור אפליה בין הענפים.

נציגי הנתבעים טענו כי אין מדובר כאן אפליה וכי קיים שוני מהותי בין ענפי החקלאות והתיירות לבין ענפים אחרים, בהם ענף האירועים.

העותרים הציגו במהלך הדיון טבלה המשווה בין הכנסותיהם בחודשים יולי אוגוסט 2006 מול אותם חודשים בשנת 2005. ההשוואה העידה כי בחודשי 2005 ההכנסות היו גבוהות יותר מחודשי המלחמה ב-41 אחוז.

השופט אליקיים רובינשטיין, שישב בדין עם השופטים עדנה ארבל חנן מלצר, ציין בפסק הדין כי באותה תקופה של המלחמה היו ימי בין המצרים שבין י"ז בתמוז לט' באב, ימים שעל פי ההלכה לא מקיימים אירועי נישואין. בסופו של דבר קבע השופט כי אין להשוות כלל בין הענפים העונתיים כמו החקלאות והתיירות לבין גני האירועים.

השופטת ארבל קיבלה את החלטתו של השופט רובינשטיין והוסיפה שאין ספק שאירעו נזקים לאותם גני אירועים, ונגרמו להם נזקים במלחמה, אך אין להשוות את נזקיהם לאלה של ענף החקלאות וענף התיירות.

יעקב שדו, הבעלים של אולמי פאר, בראשית וגני מגידו, אמר תגובה כי "ההחלטה תגרום לכך שחלק מהאולמות וגני האירועים פשוט יתרסקו. בתקופת המלחמה לקחו הבעלים הלוואות כדי לכסות חובות והפסדים. אני עצמי הפסדתי למעלה מ-200 אלף שקל.

"בשלושת האולמות בקושי הייתה מסיבת ברית, וגם אז האורחים נאלצו לרוץ למקלט כל פעם שהייתה אזעקה. בחלק מהתקופה בכלל פיקוד העורף הורה לסגור את האולמות, אז להחליט שלא ישלמו לנו פיצוי על זה? זו פשוט חוצפה".