צילום: חגי אהרון ירידה חדה במספר הילדים בעיר, נטישת התושבים היהודים, פגיעה בערך הנדל"ן, טענות קיפוח של תושבים ערבים ותחושת חוסר הביטחון של כולם. לראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, יש פתרון לכל הבעיות: ייהוד העיר.

כבר שנים רבות סובלת נצרת עילית מהגירה של ערבים אליה, והסיבות לכך רבות. החל מחוסר קרקעות לבנייה בנצרת וכלה ברצון התושבים לקבל שירותי עירייה ראויים. תופעה זו יצרה עם הזמן הגירה שלילית של יהודים מהעיר, לאחר שאלה התלוננו על תחושת חוסר ביטחון.



התופעות הללו הביאו לחשש כבד שצביון העיר יאבד. בכל תקופת כהונתו של ראש העירייה לשעבר, מנחם אריאב, לא דיברו על הבעיה באופן גלוי. כולם היו מודעים לבעיה, אך הסתירו את הנתונים והתעלמו ממנה. כעת אומר גפסו כי יש לשים את הדברים על השולחן. הפתרון לטענתו נעוץ גם בממשלה.

לפיכך, בכנס הרצליה שנערך לפני כשלושה שבועות, עמד על הבמה וקרא לנציגי הממשלה לקחת אחריות על המצב. גפסו עורר גם מהומה כשאמר כי ערבים המתגוררים בכפרים סמוכים לעיר מפרים בה את השלווה. "הם נוהגים להגיע לעיר, לתפוס כל בלונדית שעוברת ברחוב ולהציק לה", אמר אז גפסו.

על פי רישומי העירייה 14.3 אחוזים מהתושבים הם ערבים, וחמישה אחוז נוספים גרים בעיר אך לא שינו את כתובת מגוריהם. גפסו אמר השבוע כי הוא לא רוצה להגיע למצב של עיר מעורבת, וכי אם גם בעכו היו עוצרים בשלב מוקדם ומנסים לעצור את התופעה אולי אופיה של העיר היה אחר. לשם כך, הגה גפסו את התוכנית לחיזוק ההתיישבות היהודית בעיר.

גפסו הספיק לאחרונה לערוך פגישות עם גורמים בממשלה כדי לקדם את תוכניתו, הכוללת 10,000 תושבים חדשים, שיקימו את בתיהם בשכונת הר יונה ג', תוך חמש שנים. גפסו גם נפגש עם מספר נרחב של חסידויות וקהילות יהודיות בארץ ובעולם. לדבריו, ישנה היענות לפרויקט שקורם עור וגידים, כשהמטרה לדבריו היא התיישבות דתית ברצף טריטוריאלי של נצרת עלית.

גפסו מתכוון ברצינות למספר העצום שהציג. "לפני עשר שנים הוקם היישוב מודיעין עלית. שלושת הגיסים שלי קנו שם בתים", סיפר השבוע, "כשהראו לי את זה על הנייר חשבתי שצוחקים, היום היישוב הזה מונה כ-50 אלף איש וכל בית שנבנה שם נמכר שנתיים עוד לפני שהניחו את הבלוק הראשון, אז המספר הזה ראלי למדי".

איזה חיזוק זה יביא לעיר מלבד תוספת יהודים?
"מדובר באוכלוסייה יצרנית ואיכותית שחלקה הגדול משרת ביחידות מובחרות בצה"ל. לא יהיו כאן זרמים דתיים ששורפים צמיגים".

לדברי גפסו עם חלק מהחסידויות איתן יצר קשר, הגיע להבנות. על פי גורמים בעירייה מדובר בחסידות ויז'ניץ. בנוסף אליהם יצר קשר גפסו גם עם בני ישיבות מההתנחלות ודובר על הקמת גרעינים בעיר. "בתחילה מדובר בעשרות משפחות, אבל יותר מאוחר במאות", הוסיף גפסו.

הם מודעים לכך שהעיר חילונית לגמרי?
"כן, הם מודעים למצב האוכלוסייה כאן, ואין להם התנגדות לגור לצדם. זו בסך הכול אוכלוסייה איכותית שתתרום רבות להתפתחות העיר".

בנוסף לחרדים מתכוון גפסו גם להביא לעיר קבוצות עולים מאתיופיה וחבר העמים וכן הוא מקיים מגעים עם יהודים מצרפת שעתידים לעלות לעיר בשנתיים הקרובות.

העירייה תעניק למתיישבים החדשים את העזרה הלוגיסטית הכרוכה במעבר ובהתיישבות, וכמו כן את שיתוף הפעולה שלה אל מול משרד השיכון. "מדובר על בין 2,000 ל-2,500 יחידות דיור, אף על פי ששכונת הר יונה ג' מיועדת לאוכלוסייה של 5,000 איש. במושגים חרדיים 2,000 יחידות דיור הינם 10,000 נפש", אמר גפסו והוסיף, "אני רואה בבחירה שלי כראש עירייה, כשליחות ליישב את נצרת עלית באוכלוסייה יהודית".

את התוכניות האלה הגה גפסו עוד לפני שהתיישב על כיסא ראש העיר. היום שלושה חודשים לאחר שנכנס לעירייה הוא אומר כי השינוי כבר מורגש. "ישנה ירידה של כ-40 אחוז במכירות הדירות בעיר. גם התושבים מרגישים שמתחיל כאן משהו אחר. שינוי שמה של העיר הינו חלק מתהליך הבידול מהעיר הערבית נצרת".