צילום: ערן יופי כהן ארגון 'השומר החדש' שהוקם לפני כשנה שם לו למטרה להגן על רכושם של חקלאים ומגדלי בקר ולשמור על אדמות הלאום מפני פלישות לא חוקיות. לדברי מקימי הארגון, המשטרה לא מקיימת את תפקידה כראוי ולכן הם מנסים לשמש כעוגן בטיחותי עבור התושבים. כעת עושים דרכם לכיוון הגולן, לאחר שנחלו הצלחה באזור הגליל התחתון והכרמל.



בסוף שנת 2007 הוקם ארגון השומר החדש שכל פעיליו הינם מתנדבים. הוא קם על רקע חוסר היכולת של חקלאים ובוקרים בישראל להתמודד עם תופעות חוזרות ונשנות של השתלטות על שטחיהם, גביית דמי חסות (פרוטקשן), גניבת ייבול, גניבות בעלי חיים, פגיעות פיזיות ואיומים, פגיעה ברכוש לשם פגיעה ועוד. כמו כן, הארגון שם לו למטרה להחזיר את הביטחון לחקלאים ולבעלי עסקים עצמאיים.

לאחר שהוקם המצפה הראשון של הארגון באזור ציפורי, הוקמו עוד שני מצפים באזור הר טורען ובאזור כרם מהר"ל. כעת מנסים בארגון לקדם הקמת מצפה נוסף בגולן. "המצפה הוא מקום שמרכז את הפעילות", אמר אלי בראון ממושב כרם מהר"ל, אחד ממקימי הארגון. "הקמנו את המצפים במקומות הבעייתיים, ואנחנו מקיימים סביבו פעילות במשך כל שעות היממה. עומדים לרשותנו כיום 500 מתנדבים שמסיירים בשטחים, מתקנים גדרות שנפרצו ומפגינים נוכחות".

לדברי יואל זילברמן, ממקימי הארגון והעומד בראשו, הקמתו של ארגון השומר החדש נבעה בין היתר מאוזלת היד של רשויות החוק. "המשטרה לא מצליחה לבצע את תפקידה במלואו, ולכן היה צורך בהקמת ארגון אזרחי שיתרום את חלקו. הארגון פועל בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה ועם יחידות השיטור הקהילתי, כל פעילות העמותה היא חוקית, עורכי דין מתנדבים, מספקים ייעוץ משפטי ופועלים גם לקדם חקיקה".


מתנדב בארגון השומר (צילום: ערן יופי כהן)

כעת מעוניינים בארגון להרחיב את הפעילות כשהמוקד הבא הוא אזור הגולן. בגולן פועלת יחידת השיטור הקהילתי, זרוע של משמר הגבול שתפקידה מניעה וטיפול בפשיעה אזרחית. היחידה הזו מורכבת מכ-200 מתנדבים המחולקים לארבעה צוותים ופועלים בכל הגולן. לדברי יורם אלגרבלי, מפקד היחידה הסטטיסטיקה, קיימת ירידה של כ-30 אחוז בנתוני הפשיעה החקלאית בגולן.

אם כן, מדוע צריך ארגון השומר לפעול גם בגולן? "כל מה שנעשה עד היום בגולן הוא מבורך, אבל עדיין לא מספיק", אמר בראון, "אנחנו מביאים מודל קצת שונה של פעילות. קודם כל, הצלחנו לגבש דפוסי פעולה בהם יש קודם כל נוכחות בשטח 24 שעות ביממה. שנית, יש מידה גדולה של גמישות הפעלה. ברגע שיש אירוע כלשהו, אנחנו כבר שם עם הסוסים ועם הנשק לפני המשטרה ויוצרים את ההרתעה. בנוסף לכך, אנחנו מקיימים פעילות אינטנסיבית של תיקון גדרות בקר שנפרצו.

"צריך להבין שהסיפור פה הוא לא רק פלילי, יש פה גם היבט לאומי. יש מאבק מאורגן מצד ערביי הגליל שמנסים לפלוש
לתוך אדמות הלאום. השלב הראשון זה פריצת הגדרות, אחר כך הם מכניסים את העדרים, ובהמשך גם מתחילים לבנות בתוך השטח. בשלב הזה כבר מאוד מסובך להוציא אותם משם. יש גם חקלאים שמוסרים את האדמות שלהם לערבים לעיבוד, וכעבור כמה זמן מגלים שהערבי תפס בעלות על השטח ולא מוכן להתפנות. הניסיונות שלנו להגיע להבנות עם ראשי הציבור הערבי בכפרים הסמוכים לא צלח עד היום. אם לא נעמוד בפרץ, לא יהיה מי שיעשה זאת במקומנו", סיכם בראון.

תגובת דובר מג"ב, רפ"ק ניר יונה: "משטרת ישראל ומשמר הגבול משקיעים מאמץ רב בכוח אדם ואמצעים על מנת להגן על תושבי המחוז הצפוני בהדגש על המגזר הכפרי והחקלאי. הפעילות מבוצעת בשיתוף פעולה עם התושבים, ולראייה ההצלחות הרבות בתפיסה של מספר כנופיות גנבים, השבה של בקר גנוב, ועונשים כבדים שהושתו לאחרונה על עבריינים בתחום זה".