צילום: לע"מ בית המשפט המחוזי בנצרת קבע השבוע כי מדינת ישראל ורשות שדות התעופה, המפעילה את מעבר קרני ברצועת עזה, יצטרכו לפצות בתי אריזה מאזור הגליל העליון, הגולן ועמק הירדן על כך שהתרשלו בהחזרת מיכלי פרי, בהם שווקה תוצרת חקלאית לרצועת עזה.



את התביעה כנגד מדינת ישראל ורשות שדות התעופה, הגישו בתי אריזה בגליל העליון בגולן ובעמק הירדן. התביעה הוגשה במשותף על ידי פרי מטולה, בית אריזה הר קור 2002, פירות אבו ג'מל, פירות גולן, בית אריזה יסוד קור, חברה לקירור ואריזה מרום הגליל, בית אריזה פרי פסגות, פרי סובב כנרת, רגב חברה חקלאית וקיבוץ ברעם.

כל הגורמים השותפים לתביעה ייצאו תוצרת חקלאית, פירות בעיקר, לרצועת עזה. מדובר על התקופה שבה הרשות הפלסטינית עדיין שלטה ברצועה וכל נושא התנועה במעברים התנהל פחות או יותר באופן סדיר. הסחורה הועברה לרצועת עזה במיכלי פרי גדולים מפלסטיק המכונים "דולבים".

הדולבים הוכנסו לרצועת עזה עם הפרי והיו אמורים להיות מוחזרים ריקים לבתי האריזה, כדי שניתן יהיה להשתמש בהם שוב. בפועל, חלק נכבד מהדולבים לא הוחזרו ולכן החליטו בתי האריזה להגיש תביעה על הנזק שנגרם להם מאי החזרת הדולבים.

המדינה ורשות שדות התעופה טענו בכתב ההגנה כי "לא חלה עליהן חובת זהירות כלפי התובעות. המדובר בפעולה שלטונית מובהקת שאין לה מקבילה במישור הפרטי, ולפיכך מטעמי מדיניות אין הצדקה להטלת אחריות על המדינה ו/או שלוחיה". עוד הוסיפו הנתבעות כי "המצב הביטחוני, אשר הלך והתדרדר והשלכות המצב על תפקוד המעבר, הוא שהביא עמו את ההאטה במסחר השוטף ולנתבעות לא הייתה שליטה על עצם השבת האריזות הריקות או קצב ההשבה על ידי הרשות הפלסטינית".

העדויות שנשמעו בדיונים בבית המשפט העלו כי אמנם המצב הביטחוני הפריע לפעולה סדירה של העברת הסחורות, וגם
הרשות הפלסטינית לא פעלה ביעילות המתבקשת, אך מרבית העדים הצביעו על כשלים דווקא בצד הישראלי. ניכר, כי היה חוסר תיאום בין הרשויות השונות הקשורות להפעלתו של מעבר קרני, וחוסר תשומת לב והקפדה על הצורך להשיב את המיכלים לבעליהם.

בסיכום דבריהם כתבו השופטים: "מכל המקובץ עולה שהנתבעות התרשלו בכך שלא נקטו בכל האמצעים למניעת הנזק, בכך שלא הפעילו משמרת נוספת וכלים נוספים לשם זירוז החזרת הדולבים בקצב ראוי. אמצעים אלה ניתן היה להפעיל באופן סביר. ההחלטה שלא להפעיל אמצעים אלה נתקבלה שלא בדרך ראויה, ולא על פי שיקול דעת".