צילום: שרון צור בזמן הלחימה בעזה יצא החייל סובחי בשתאווי מנצרת לשמירה על היישוב עזוז שבדרום הנגב. רגע לפני היציאה ביקש סובחי לקחת את מכשיר הקשר עימו, אלא שחברו הטוב ניסה למנוע זאת. מסיבה לא ברורה התלקח ריב בין השניים שבסופו ירה החבר בסובחי תשעה כדורים שהובילו למותו. מאז ועד היום תושבי נצרת מנדים את המשפחה על שבנם התגייס לצה"ל ויצא כנגד בני עמו, לטענתם. ומאז ועד היום לא יודע האב היכן קבור בנו ומאשים את צה"ל.

האירוע התרחש ב-05 בינואר השנה, כאשר סובחי שירת בצבא ונדרש לצאת לאבטח את היישוב עזו בדרום, במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'. אביו, מג'ד בשתאווי, הוא בן של חמולה בדואית מנצרת ופנסיונר של מג"ב. סובחי, הבן שגדל עם אמו מאז שאביו נפרד מהאם, הפך עולמות בכדי להתגייס. בעיר שבה נולד, נצרת, לא מקובל שצעירים מתגייסים לצבא. אך סובחי התעקש ולבסוף התגייס בגיל 26 ואף היה לחייל מצטיין.



כאמור, בין סובחי לחברו התפתח ויכוח שהגיע לכדי טירוף מצד חברו. האחרון רדף אחר סובחי עם אקדח טעון והחל לירות לעברו. סובחי נפצע באורח אנוש מהירי ופונה לבית החולים 'סורוקה' בבאר שבע, שם נפטר מאוחר יותר מפצעיו.

לדברי האב, לאחר שנהרג הבן באו אליו אנשים ממשפחתה של האם, ניצלו את מצבו הבריאותי ואת חוסר מודעותו לסיפור והחתימו אותו בחופזה על טפסים כדי לארגן את הלוויה. סובחי נקבר בבית קברות ישן ליד המשטרה בנצרת, בקבר משומש.

אמו דאגה להלוויה חפוזה ושקטה מפחד תושבי נצרת הזועמים, ובשל האי נעימות של משפחתה על השמועות שפשטו בעיר כי הבן נלחם בעזה, שם הרג את בני עמו ושם נהרג. האם לא שיתפה את האב בדבר כנקמה על שעזב אותה כמה שנים קודם לכן, לטענת מג'ד. במקביל, טוען האב השכול כי היו ניסיונות מצד גורמים דתיים להסית את תושבי נצרת הזועמים כנגד החייל הכופר, ולהחליט שאסור להתאבל עליו.

מג'ד טוען שלא ידע כלל שבנו התגייס לצבא, משום שהקשר עימו היה מנותק לאחר שהוא עזב את אימו של בנו, והוא גילה שסובחי נהרג מאנשים ברחוב.

אלא שלאב אין טענות רק כלפי המשפחה שביקשה להסתיר את מעשי הבן ולקבור אותו יחד עם הידיעה ששירת בצבא, אלא
רוב הכעס והתסכול של מג'ד מופנה דווקא לצה"ל, שלטענתו לא הגיעו לביתו ולא סיפרו לי כיצד נהרג בנו והיכן נקבר. "אני לא יודע איפה הבן שלי קבור", הוא אומר בכאב. "אף קצין או דרג בכיר מהצבא לא בא והסביר לי מה באמת קרה שם, איך זה קרה ומי אשם. אף גורם צבאי מוסמך לא הגיע לביתי, אף גורם לא בא לנחם. בני לא זכה ללוויה צבאית מכובדת כמו כל חייל, אפילו שהיה חייל מצטיין. יש הרגשה שהצבא מתנער מהעניין".

מאז המקרה מסרב מג'ד, החולה בריאותיו, לצאת מפתח ביתו, מחשש לנקמה מצד תושבי העיר. "שמועות רבות עברו על נסיבות מות בני. המחלה מעייפת אותי מאוד, אבל חילול כבוד בני המת לא מרפה ממני".

מבעד לנשימותיו הכבודות הוא חוזר ומדגיש כי אין בכוונתו לשתוק ולהפסיק את מלחמתו הפרטית, עד אשר ימצא את הקבר המשומש בו נטמן בנו, ויקבור אותו בבית הקברות שליד כפר החורש, היכן שנקברים בני העדה הבדואית בקבר חדש וראוי. "הדם של הבן שלי זועק מהקבר. אני רוצה להשיב את כבוד הבן שלי ומשפחתי", סיכם האב השכול.

מדובר צה"ל נמסר כי "עם סיום החקירה וההליכים המשפטיים, יתפרסם המידע אודות האירוע במלואו. צה"ל שומר על קשר רציף עם האב, במסגרת זו ביקרו בבית האב נציגים שונים של מינהל הנפגעים, וכן מפקד היחידה בה שירת הבן. כמו כן, הוצג לאב מידע רלוונטי בנוגע לנסיבות מותו של בנו. צה"ל רואה חשיבות רבה בשמירה על קשר רציף עם כלל המשפחות השכולות".