צילום: אבנר לוטן חשבתם פעם לעסוק במשהו אחר בחייכם? גם ד"ר משה פורת מצפת חשב על שינוי בחיים ואף מימש אותו. ד"ר פורת עסק בעברו כאורתופד, ופרש לגמלאות. לפני מספר שנים עקרו הוא ואשתו לצפת, שם פתח גלריה לאומנות מעשה ידיו. שום יצירה לא דומה לרעותה, ולכל יצירה יש את הסיפור שלה. לפני כחודש תרם להית הכנסת האר"י בעיר דלת אומנותית ששילב אסתטיקה ומסר ברוח היהדות.


כשד"ר פורת נשאל מה ההבדל בין העבודה כמנתח לעבודה האמנותית, הוא השיב כי "ההבדל העיקרי הוא שבאמנות לא צריך לבצע הרדמה".

דבר נוסף שד"ר פורת הביא עמו מהרפואה הוא השימוש במתכת הטיטניום. כמנתח הוא השתמש בה כתחליף למפרקים שנפגעו. היכרותו עם תכונותיה של המתכת, הביאו אותו לנסות אותה גם כבסיס לעבודות האמנות שלו. "זאת מתכת קלה וחזקה שמשמשת בעיקר את תעשיית התעופה והחלל. השימוש ברפואה במתכת הזאת נובע מהיותה חומר שאינו נדחה על ידי הגוף. זאת מתכת שאינה מוליכה חום, כך שניתן לרתך מוט טיטניום בצד אחד ולהחזיק בצידו השני ללא חשש. מצד שני, זו מתכת קשה לעיבוד לכן יש מעט אמנים שמשתמשים בה", הסביר ד"ר פורת.

בית הכנסת האר"י הוא מוקד תיירותי מהחשובים ביותר בעיר העתיקה בצפת. המקום הוא חלק מהמסלול הקבוע של כל קבוצות המטיילים והתיירים בעיר העתיקה. לפני כשנה החליטו חברי ועד בית הכנסת שהגיע הזמן להחליף את דלת הכניסה הישנה. אחד מחברי הוועד, ד"ר פורת, החליט לקחת על עצמו את המשימה ולבנות לא סתם דלת, אלא משהו דקורטיבי שישלב אסתטיקה ומסר ברוח היהדות.

מעל 300 שעות עבודה השקיע ד"ר פורת בדלת המסוגננת, את כל העבודה הוא עשה חינם ללא כל תמורה. הדלת משלבת סמלים יהודיים שונים ובחלקה העליון מופיע הכיתוב בארמית "חקל תפוחין קדישין" שפירוש הינו שדה תפוחים קדושים. זו הייתה אמירה של האר"י הקדוש, שעל פי הסבריו של ד"ר פורת, זהו סוג של אלגוריה לפסוק "נעשה ונשמע". מתחתית הדלת כלפי מעלה משתרגים ארבעה גזעים, שמסמלים את ארבע האמהות, ועל גבי הענפים תלויים פירות ארץ ישראל.

"בכל יצירה אני משתדל להעניק משמעות הן מבחינה אסתטית והן מבחינה סימבולית", מסביר פורת. "גם ביצירת הדלת בבית הכנסת השתדלתי ללכת בכיוון הזה. אני מקווה שהמבקרים במקום ייהנו ויתרשמו מהיצירה, ואני שמח שניתנה לי הזכות לתרום את חלקי לבית הכנסת החשוב הזה".