צילום: עזרא ארבלי בית המשפט לתעבורה בצפת זיכה את תושבת גבעת יואב מאשמת גרימת מוות ברשלנות, בעקבות תאונה שאירעה בדרום רמת הגולן בה התנגשה במלגזה. כתוצאה מההתנגשות נהרגה נוסעת שישבה לידה. לטענת עורך דינה של יפה גולני, הכביש לא היה מיועד לנסיעה של המלגזה וכי לא היו ברכב פנסים אחוריים על מנת שנהגים אחרים יוכלו לזהות אותו.

בכל קורס לנהיגה מונעת, אחד הכללים שנלמדים הוא שמירת מרחק מהרכב שמלפנים על מנת שבמקרה חירום יהיה מספיק זמן לבלום. זאת הסיבה שבתאונות שבהן רכב מתנגש בזה שלפניו, הכלל הוא שהרכב שבא מאחור הוא זה שאשם בתאונה. אך הכלל הזה לא פעל במקרה של יפה גולני. ב-19 בדצמבר 2005 נסעה גולני בכביש 98 בדרום רמת הגולן בקטע שבין צומת פיק למושב אליעד. תוך כדי הנסיעה היא התנגשה במלגזה שנסעה לפניה, וכתוצאה מהתאונה נהרגה נוסעת שישבה לידה ונוסעת נוספת נפצעה. גולני הואשמה בגרימת מוות מתוך רשלנות.

הכרעת הדין שהתקבלה באחרונה בבית המשפט לתעבורה בצפת, זיכה את הנאשמת מכל אשמה.

מעדותו של בוחן התנועה התברר כי המלגזה נסעה בנתיב הימני ולא בשולי הכביש, כפי שמתחייב לגבי כלי רכב שכזה. בנוסף לכך, למלגזה לא היה היתר תנועה לנוע על הכביש, וכן לא היה לה ביטוח ולא רישוי. אבל הגורם הישיר לתאונה היה העובדה שבמלגזה לא היו כלל אורות אחוריים מקובלים בכלי רכב. במקום זה היה במלגזה פנס תאורה (פרוז'קטור) שהיה ממוקם על חלקו העליון והאיר לאחור.

השופט סעעב דבור קיבל את טענת בא כוחה של הנהגת, עו"ד אבנר צור, על פיה הנהגת לא יכולה הייתה להבחין מבעוד מועד שמדובר ברכב נוסע. "העובדה כי הפרוז'קטור שהותקן על החלק האחורי של המלגזה יצר אלומת אור המסנוורת את כלי הרכב המגיעים מאחור, וכן העובדה כי ניתן להבחין רק ממרחק של 20 מטר בכך כי מקור האור (הפרוז'קטור) הינו ברכב כלשהו הנוסע על הכביש ולא במקור נייח אחר, כל אלה נווטו אותי למסקנה, כי לא רק שראיות התביעה דלות ביותר ואין בהן די לצורך חיוב הנאשמת להשיב לאשמה, אלא כי הרשלנות נעוצה בגורם אחר מלבד הנאשמת".