צילום: שרון צור לפני כשבעה חודשים הוקם איגוד ערים כנרת במטרה לנהל את החופים הנמצאים בבעלות מקרקעי ישראל. בעלי החופים כבר מרגישים בשינוי שהביאו עימם 12 החברים בארגון, אך טוענים שיש עוד מה לשפר. במקביל לכל השינויים והתכניות, נפתחה אתמול (ש') עונת הרחצה בחופי הכנרת עם תקוות גדולות ואופטימיות זהירה.

בעל הבית החדש של הכנרת, איגוד ערים כנרת, הוקם בחודש ספטמבר 2008, לאחר שבכנסת נחקק החוק להסדרת הכנרת חמישה חודשים קודם לכן. המטרה הייתה לרכז את כל בעלי הסמכויות וראשי הרשויות לגוף אחד שיפעל בחופים מתוך ראייה כוללת ולנהל מדיניות אחידה בכל החופים השייכים למינהל מקרקעי ישראל, ולא אלה השייכים לבעלים פרטיים. החזון שבהקמת האיגוד היה לשמור על חופי הכנרת למען הציבור הישראלי, תוך יצירת מערכת תשתיות מותאמות, ומתן שירותים בחופי הכנרת למען הציבור הרחב שמגיע לנפוש ולבקר.

באיגוד ישנם כ-12 חברים, בהם נציגי הממשלה, נציגי הרשויות המקומיות סובבי כנרת, נציגי האקדמיה ונציג להגנת הטבע מטעם ארגוני הסביבה. הארגון פועל עם תקציב של 10 מיליון שקל מטעם המדינה.

כחלק מפעילותם, הקימו חברי הארגון צוותי לימוד שיצאו לשטח כדי לבחון את המצב הקיים על מנת למצוא ולאתר את הבעיות העיקריות של כל חוף וחוף. לאחר הבדיקה נערך דירוג של מצב החופים מהקל לכבד בתחומים שנבדקו: חשמל, מים, צינורות ביוב, מערכת הצנרת של השירותים ועוד, וזאת במטרה להתחיל את הטיפול בחופים.

יוסי ורדי, ראש המועצה המקומית עמק הירדן, המכהן גם בתפקיד יו"ר איגוד ערים כנרת, קבע סטנדרט חדש ברמת התכנון והביצוע בשטח. "היום כבר אפשר לומר בגלוי כי מדינת ישראל מכירה בכנרת, וישנו גוף שאחראי על מצב החופים. כל הפעילות מתבצעת על פי חוק ובהתאם לצרכים בשטח".

מתחילים בעבודות
מפעיל חוף צינברי, אלי אליהו, ידע עליות ומורדות במערכת היחסים בינו לבין המועצה האזורית עמק הירדן בנושא רישיונות בטאבו על החוף שהוא מפעיל למעלה מ-25 שנה, ועדיין הסיפור לא הושלם. השבוע סיפר כי נפגש לא פעם עם הנציגים של האיגוד, ואלו הביעו מצידם נכונות לקדם ולפתח את נושא החופים. "בפגישה שנערכה עם אחד הנציגים שוחחנו על המצב הבטיחותי של החוף", אמר אליהו, "הבהרתי לנציגים כי צריך לאכוף את נושא הירידה של הרכבים לשפת הכנרת, והוספתי כי יעזור לנו אם יוכלו לדאוג למדשאה לרווחת הנופשים".


חוף לבנון. יש עבודה רבה (צילום: יורם כהן)

גם מפעיל חוף לבנון, שלמה גואטה, נכון לשתף פעולה למרות מערכת היחסים המורכבת עם הרשויות מן העבר, אבל מציין כי עדיין לא ראה השקעה של האיגוד בחוף אותו הוא מפעיל. "ישנה עבודה רבה במיוחד לקראת עונת הקיץ. בחוף לבנון אין גדר, לכן הכניסה רגלית חופשית לכל אדם, אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להבטיח את שלומם של המבקרים שמגיעים אלינו. אני מקווה כי גם האיגוד יוכל להירתם ולמצוא פתרון הולם".

ורדי מציין בנושא כי "כרגע מתבצעות מספר עבודות שהבשילו לכדי ביצוע בעקבות תוכנית העבודה החדשה. אחד הפרויקטים העיקריים הוא ליצור הסדרי תנועה בגישה ובכניסה לחופים, ובקרוב תצא לפועל צומת מרכזי בכניסה לחופי שקמים וצנברי. בכביש מספר 92 בכניסה לחוף גופרה מתבצעות עבודות לשיקום בכניסה לחוף. במקביל, אנחנו מקדמים תכנון ובנייה לצמתים נוספים".

השבוע נבחר קבלן במכרז לנושא שיפוץ ושדרוג מלתחות שירותים בחופים שונים שזקוקים לסיוע, זאת לאחר שהצוותים הגיעו לשטח ובחנו את המצב התברואתי. לדברי ורדי, מכרז נוסף שייצא בקרוב קשור להתקנת מעקות בטיחות בחופים, על מנת להבטיח את שלום הציבור".

האחריות גם על המפעילים
במקביל לגואטה ואליהו, יש גם מי שמפגינים אופטימיות אודות פעילות האיגוד. אחד כזה הוא מפעיל חוף שיזף, שלום
טרובול. לדבריו, חל שינוי בשטח מאז כניסת האיגוד לפעולה. "ניתן להבחין בטנדרים של פיקוח חוף הכנרת שאמונים על אכיפת מתקנים אסורים באגם, ואף גם לדאוג לשלום הציבור", אמר טרובול, "עם השינוי שבא עלינו לטובה ישנה עבודה רבה בפתח בנושא חסימת רכבים שלא ירדו לשפת הים".

מלבד זאת, ציין טרובול נקודות עיקריות שצריך לשים עליהן דגש בחופים שונים מסביב לכנרת. "ניתן להוסיף עמודי תאורה בחופים שאין בהם אור בשעות הלילה, וכן מערכות כריזה. בינתיים, לגבי הטיפול הפרטי של החוף אני דואג לכל בעיה שצצה. עוד מוקדם מדי למתוח ביקורת על אופי העבודה, ואנחנו מקווים שיהיו תוצאות טובות".

ורדי לא מסתייג מהעובדה שעבודה רבה מצפה לו ולחבריו, אך מדגיש כי האחריות מוטלת גם על מפעילי החופים. "אנחנו עושים פעילות רחבה כדי לשדרג ולהעלות את מתן השירותים בחוף", הסביר יו"ר האיגוד. "עם זאת, ניתן לציין כי למפעילי החופים יש אחריות בלתי נפרדת מאיתנו לשמור על הניקיון והשמירה בחופים".

עוד אמר ורדי כי הוא או