צילום: דובר צה"ל מלחמת לבנון השנייה הייתה המלחמה הראשונה שבה נחשף העורף האזרחי לפגיעה של טילים. מציאות של חיים תחת קטיושות הייתה בעבר, אבל לא בהיקף ואינטנסיביות כזאת. המלחמה חייבה חשיבה מחודשת לא רק בהיבטים הצבאיים של המערכה, אלא גם בעמידותו של העורף.

לאחר המלחמה הוחלט בצה"ל להגביר באופן משמעותי את היקף האימונים. אבל כאשר אלה גברו, התברר שהמציאות בגליל ובגולן בינתיים השתנתה. הגליל הפך להיות מיושב יותר וגם ענף התיירות מאוד התפתח, ונוצר חשש שהאימונים המוגברים יפגעו באינטרסים האזרחיים של תושבי האזור.

ניהול המערכת הצבאית בתווך האזרחי הוא אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את תת אלוף אלון פרידמן, ראש המטה של פיקוד הצפון כבר שלוש שנים. פרידמן (45), תושב יסוד המעלה החל את שירותו הצבאי בשנת 1982 בחטיבת גולני. במסגרת חטיבה זו התקדם עד לתפקיד מג"ד. לאחר מכן היה קצין המבצעים של פיקוד הצפון ובהמשך שימש כקצין האג"ם של הפיקוד.

את תפקידו הנוכחי כראש המטה הוא מגדיר כמנכ"ל של ארגון ענק. אלוף הפיקוד, גדי אייזנקוט עוסק בעיקר בהיבטים המבצעיים, בהתוויית הדרך, קביעת סדרי עדיפויות וקשר עם המטכ"ל, ואילו תא"ל פרידמן צריך לתרגם את ההנחיות לעבודה מעשית בשטח ולדאוג שהארגון יתפקד ללא בעיות.

"אנשים באים לצימרים ופתאום הם שומעים ירי של טנקים, זה לא בדיוק המתכון לנופש רגוע", אמר פרידמן, "לכן אנחנו צריכים להיות מאוד רגישים גם לצרכים האזרחיים, ולנסות, ככל שניתן, לתכנן את האימונים באופן שיפגע כמה שפחות בשגרת החיים האזרחיים".

מתחשבים באזרח
בשנים האחרונות צה"ל קיבל על עצמו כמה שינויים מהותיים באופי הפעילות על מנת להתאים עצמו למציאות האזרחית. שינוי ראשון היה אימוני ירי ליליים. בעבר מטווחי הטנקים ירו ביום ובלילה. המטרד של הירי הציק בעיקר לתושבי קצרין. פיקוד הצפון הגביל את שעות האימונים, ופרט למקרים יוצאי דופן, אין אימוני ירי לאחר השעה 22:00 בלילה.

"זו מגבלה שלקחנו על עצמנו", מסביר פרידמן, "והיא כלל לא פשוטה. יש תמיד מצוקת שטחי אימונים. הקצאת שטחי אימונים ליחידות מצריכה תכנון מדוקדק. בשטחי האש מתבצעת גם פעילות אזרחית. יש בקר שרועה בשטחים האלה, יש מטיילים שעלולים להיכנס לשטחים האלה בטעות ויש פעילויות מיוחדות, כמו קידוחי מים. כל זה מצריך תיאום עם הגורמים האזרחיים.

"צה"ל גם מקפיד כיום הרבה יותר על נושא מניעת השריפות. אימונים בשטח כמו רמת הגולן שבחודשי הקיץ מכוסה בעשב יבש, גורמים לשריפות, לכן ישנן יחידות כיבוי שנמצאות בכוננות, וכאשר שריפה פורצת כתוצאה מירי מתארגנים מיד לכבותה.

לקחי המלחמה
מלחמת לבנון השנייה זכורה לרבים מאיתנו כטראומה או כהחמצה גדולה, אבל תת אלוף פרידמן סבור שבראייה ארוכת טווח ייתכן והמלחמה הזו תיזכר כאחת המוצלחות. "אין ספק שהיו כשלים באופן ניהול המלחמה", אמר פרידמן. "יכולנו לפעול טוב יותר. אבל צריך לזכור שמאז יש שקט בגבול הצפון ונוצר אפקט של הרתעה שלא צריך לזלזל בו. גם לנוכחות של הכוח הרב לאומי ושל צבא לבנון באזור הגבול יש השפעה. מבצע עופרת יצוקה חיזק עוד יותר את ההרתעה. בחיזבאללה מודעים ליכולות שלנו ולכן השקט נשמר".

היבט נוסף שבו קיים קשר ישיר בין מה שאירע במלחמת לבנון השנייה לבין מה שאירע במבצע עופרת יצוקה, הוא מוכנות העורף. במלחמת לבנון השנייה היו מערכות אזרחיות שלא תפקדו. היו תושבים שננטשו במקלטים, וגם פיקוד העורף ספג לא מעט ביקורת. במבצע עופרת יצוקה העורף תפקד טוב יותר, והדבר אפשר לצה"ל לעשות את העבודה בחזית בראש יותר שקט.

"אני חושב שכיום יש הבנה שהאוכלוסייה האזרחית צריכה להישאר באזור בזמן מלחמה", אמר פרידמן, "מרבית שטחה של מדינת ישראל נמצא תחת אש. אי אפשר לפנות את כולם. לכן צריך למצוא דרכים לאפשר לאוכלוסייה להישאר במקומה ולעבור את התקופה הקשה במינימום נפגעים.

"במבצע עופרת יצוקה האוכלוסייה גילתה משמעת אזרחית יוצאת מהכלל. אנשים צייתו להנחיות, וכתוצאה מכך כמות הנפגעים הייתה מזערית. אנחנו צריכים להכין את עצמנו למציאות קשה הרבה יותר בהיבט של ירי תלול מסלול אל עבר ריכוזי אוכלוסייה. אנחנו עובדים במשותף עם ראשי הרשויות בכל אזור הצפון כדי לחדד את נושא המוכנות למצב מלחמה".