צילום: אביהו שפירא תושבי קיבוץ יפתח, וההרחבה הקהילתית הצמודה אליו, התבשרו לאחרונה כי במרחק 350 מ' מבתיהם הולכת להיפתח מחצבה. מינהל מקרקעי ישראל פרסם מכרז על בסיס המחצבה שהייתה שייכת לקיבוץ ונסגרה, וקבלן מנצרת קיבל את הזיכיון. התושבים, שהגיעו ממניעים אידיאלים בהבטחה של איכות חיים, מרגישים שקיבלו סטירת לחי. השבוע החליטו לצאת למאבק כנגד פתיחת המחצבה.

במועצה האזורית הגליל העליון השקיעו הרבה מאמץ בתוכנית ההרחבות הקהילתיות ובפרסומים של מבצעי האכלוס. הדגש העיקרי היה על איכות החיים המובטחת ביישובים הכפריים של המועצה. אחד היישובים האלה היה קיבוץ יפתח, שבו ישנה הרחבה קהילתית של 36 יחידות דיור, מחצית מהן כבר נבנו או שנמצאות בשלבי בנייה. שאר המצטרפים, שעדיין לא התחילו לבנות את בתיהם, החליטו להקפיא את כל התהליך, ברגע שנודע להם כי בסמיכות של כמה מאות מטרים מבתיהם אמורה להיפתח מחצבה.

מינהל מקרקעי ישראל פרסם מכרז להפעלת המחצבה, ובמכרז זכה קבלן מנצרת בשם סאמר סולימאן. המכרז מתבסס על תוכנית המתאר שנקבעה למקום ופורסמה בשנת 2005. על פי אותה תוכנית הייעוד העיקרי של המחצבה הוא חציבת שיש, אולם באחד הסעיפים נכתב כי: "יותר שימוש במתקני גריסה ניידים לצורך גריסת חומר טפל".

תושבי יפתח מתנגדים להקמת המחצבה במקום, ואת עיקר התנגדותם הם מבססים על כך שבתוכנית יש פתח לגריסת חומר טפל, ושגריסה זו יכולה לגרום למטרדי רעש ואבק קשים ביותר.

"צריך לא מעט רצון ואידיאלים על מנת לבוא לגור באצבע הגליל, והפיצוי הוא איכות החיים. שכונת ההרחבה מוקמת ממש אל מול המחצבה, ויש בפתיחת המחצבה משום פגיעה קשה באלו שנענו לקריאה זאת, והשקיעו את מיטב כספם במעבר לאזור לא פשוט זה", נכתב בעצומה שהריצו התושבים, שהתייחסו גם לנזק הכלכלי שייגרם לקיבוץ.

הקבלן מצידו מבטיח לא לגרום נזקים. "נפעל בדיוק על פי הנחיות מינהל מקרקעי ישראל והמשרד להגנת הסביבה. נחצוב
את השיש בדרך נקייה, ללא פיצוצים וללא אבק", הבטיח הקבלן.

תושב הקיבוץ, נירה שיזף: "איך אפשר לדבר על קליטת תושבים חדשים בגליל? מי ירצה לגור מול מחצבה? כל האמינות של מבצעי האכלוס בגליל העליון עלולה לרדת לטמיון כתוצאה מהמהלך הזה. אם המקום הזה לא יכול להבטיח איכות חיים, אז למה שאנשים יירצו לבוא לגור פה?"

המועצה האזורית הגליל העליון: "המועצה תפעל ככל יכולתה לשמור על איכות חייהם של תושבי יפתח".

מינהל מקרקעי ישראל: "קיימת תכנית מפורטת בתוקף שאושרה על ידי מוסדות התכנון ב-4 ביוני 2005. מבדיקה שערכנו מרחק המחצבה מבתי המגורים הוא כ-1,100 מטר. בכל מקרה, מוסדות התכנון הנוהגים לערוך תסקיר השפעה על הסביבה אישרו תכנית זו והדבר אינו נתון לשיקול המינהל".

המשרד להגנת הסביבה: "את התוכנית הגישה מוא"ז גליל עליון ובעל הקרקע הינו מנהל מקרקעי ישראל. התוכנית הוגשה בשם קיבוץ יפתח, על מנת שהמחצבה תספק חומר גלם למפעל השיש שהיה בבעלות הקיבוץ. ההשלכות הסביבתיות שיכולות להיות מפעילות המחצבה נבחנו, ובתוך התוכנית הוכנסו סעיפים והנחיות שמגדירות את המותר לעשות בתוך שטחי החציבה ואת המגבלות הנדרשות לפעילות, על מנת שלא יגרמו מטרדים סביבתיים כמו גם התייחסות לנושא המפגע החזותי".

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב'ידיעות קרית שמונה'