צילום: אביהו שפירא כמה מאיתנו חושבים על דברים שונים ונחמדים, אך משאירים אותם במגירה? לא מעט אנשים. אחד מהם הוא אביגדור רותם עסק שנים בסטארט אפ, עד שהחליט לפני כחמש שנים לאחד את תחביביו הרבים לסטארט אפ אחד תיירותי – 'פאוזה' שמו וכמוהו עוד לא היה בגליל. אז איך הוא עשה את זה? הוא רכש משק בשאר ישוב והקים בו מלון בוטיק הצמוד לגן אורגני גדול, בו האורחים יכולים ליהנות מארוחה ייחודית של ביכורי הפירות והירקות המגיעים ישר מן הגינה.

אז רגע לפני שחג השבועות מתחיל, נראה כי עבור רותם זאת חגיגה של ממש. נכון שהחג מזכיר לרבים מאיתנו את טקס הבאת הביכורים שחווינו כשהיינו ילדים בגן. אבל במציאות החיים העירונית של מדינת ישראל, החג הזה איבד הרבה מהאותנטיות שלו. פרט לרותם, שעבורו הבאת הביכורים היא חלק מהמציאות היום יומית.

בכל יום הוא קוטף פירות וירקות מהגן הצמוד למלון הבוטיק שלו, מביא אל המטבח ומבשל לאורחיו. חג הביכורים הוא חג עונתי וכך גם אצל רותם. לכל תקופה בשנה יש את הפרי והירק האופייניים לה, והם אלה ששולטים במטבח באותה תקופה. לכן, בימים אלה כשעצי התות בגן עמוסים בפרי, הוא פורש מתחתם רשתות והפרי הבשל פשוט נושר לתוכן. אחר כך, האורחים שיבואו לאכול את ארוחות הגורמה שהוא מכין, יוכלו ליהנות משלל מעדני תות.

התפריט: פילוסופיה עצמית
למרות הדימוי האיכרי והניחוח הכפרי של פעם, שיש באחוזה שהקים רותם, סמוך למקום בו אירע אסון המסוקים, הוא עצמו כלל לא בא מהרקע הזה. הוא גדל בתל אביב, למד בגימנסיה הרצליה, ועסק רוב חייו בקידום מיזמים טכנולוגיים, או מה שמכונה סטארט אפ.

כשעבר צפונה הוא התחבר לחממה הטכנולוגית בקצרין, והקים שם חברת סטארט אפ בשם PCOAT העוסקת בפיתוח טכנולוגיות של טיפולי פני שטח, על ידי קרן יונים ומכלולים מתקדמים לתחום ציפוי פלזמה בואקום. החברה הזאת כבר סיימה את שלב החממה, נמצא משקיע, והמפעל כבר עובד באזור התעשייה של קצרין, וזה מבחינתו של רותם השלב בו הוא הרגיש שהוא צריך להתנתק.

תוך כדי העבודה שלו בחממה הטכנולוגית, התחיל רותם את היזמות הפרטית שלו במשק בשאר ישוב. הוא ואשתו עינת, במקור מקיבוץ הגושרים, עברו להתגורר בשאר ישוב תחילה בשכירות, עד שלפני חמש שנים הגשימו את חלומם. הם קנו משק, והתחילו להקים בו את אחוזת פאוזה.


בני הזוג רותם. מבשלים לאורחים (צילום: אביהו שפירא)

פאוזה במקור המילולי זה פסק זמן מוסיקלי. אחוזת פאוזה מציעה גם כן סוג של פסק זמן מהחיים הלחוצים, מהמרוץ המטורף להספיק, כמו שמציעים רבים מאתרי התיירות הכפרית. אבל בכל זאת יש כאן משהו אחר. זה לא צימר מהסוג המקובל, זה מלון בוטיק. כלומר אין כאן מטבחון, אין לעשות על האש בחוץ על הדשא, כאן אוכלים את מה שהמלון מציע, ויש לו להציע לא מעט בתחום הזה.

רותם מגדיר את הקונספט של פאוזה כך: "אחוזה כפרית שחרתה על דגלה היפה לפנק אנשים בעלי טעם טוב, הנמצאים בחיפוש מתמיד אחרי גירויים וסיפוקים, מתוך אמונה כי המפגש בין בני אדם על האדמה וסביב השולחן מזמן חוויה עשירה לגוף ולנפש, בחרנו להציע לאורחים שלנו את מה שיש לנו, באיכות גבוהה ובשמחה גדולה".

בעצם רותם מציע לאורחים שלו את עצמו, את הטעם שלו באוכל, את פילוסופיית החיים שלו ואת חדוות המפגש החברתי שהוא כה נהנה ממנה. "החוויה הזאת היא שילוב של כל הדברים שאני אוהב, שכל אחד מהם הוא סטארט אפ בפני עצמו", מסביר רותם. "רציתי לגדל את מה שאני אוכל אז למדתי חקלאות, ומכיוון שיש כאן המון סוגי גידולים, הייתי חייב ללמוד מהרבה אנשים וגם לחקור בעצמי".

המוטו: שום דבר לא בוער
פאוזה אינו מקום שמיועד לאנשים שגרתיים, ומי שמגיע בעיקר להתארח בו הם דווקא אנשים אניני טעם, שמסוגלים גם להרשות לעצמם הוצאה כספית לא קטנה על חוויה מסוג אחר. האורחים מתכנסים סביב שולחן אבירים גדול שיכול להכיל עד 26 איש, שום דבר לא בוער, הארוחה נמשכת, מנה אחר מנה, כשאביגדור רותם מנצח על ההגשה, מסביר בסבלנות, ומספר אנקדוטות שונות על האוכל.

זה לא מקרי שהארוחה נמשכת ונמשכת עד כמעט חצות. רותם הוא אחד הפעילים המרכזיים בארץ בתנועה שנקראת סלואו
פוד (Slow Food). תנועה שמקורה באיטליה ושמהווה סוג של מחאה כנגד תרבות המזון המהיר. "הבה נגלה מחדש את הטעמים והריחות של בישול מקומי ונסלק את ההשפעות המבישות של המזון המהיר", נכתב במניפסט של התנועה הזו. רותם מנסה להעניק לאורחיו את חוויית הסלואו פוד. כלומר, קח פסק זמן, שב תאכל כמו בן אדם, תחווה את הטעם, תתענג על כל נגיסה, שום דבר לא בוער.

הארוחות המיוחדות מתקיימות רק פעמיים בשבוע, וגם בשאר הפעילויות הוא משתדל לנהל את האחוזה כך שהוא יוכל ליהנות, ולא להיות עבד להזמנות ולביקושים. "אני לא פאנאט בשום תחום", הוא מעיד על עצמו. "בריאות זה לאו דווקא אכילת או