צילום: שרון צור 'פרויקט העצמאות' הפועל ביקנעם למען הקהילה האתיופית, מיועד לעבור בקרוב תחת חסות העירייה בעידוד ארגון הג'וינט. בני העדה מביעים את חששם, משום שלטענתם המהלך נועד כדי שראש העירייה, סימון אלפסי, יוכל להחליף את מנהלי הפרויקט, שהם בני העדה, במנהלים אחרים.

מזה שלוש שנים פועל הפרויקט בקרב האתיופים ביקנעם. הפרויקט חרט על דגלו לסייע ככל האפשר לבני העדה ובמיוחד לשלבם בחברה הישראלית. הסיוע מגיע בדמות למידת מקצועות, נתינת מענקי לימוד, עזרה במימון גנים ומעונות יום למשפחות שידן אינה משגת, ארגון פעילויות לנוער ולמידת ניהול הסל הכלכלי המשפחתי באופן עצמאי. הליווי נעשה על ידי אנשי מקצוע מתוך הקהילה, ועד כה נטלו בו חלק 42 משפחות מהעיר.

הפרויקט הממומן על ידי הפדרציות היהודיות של אטלנטה וסנט לואיס ומנוהל על ידי בני העדה תחת המטרייה של הג'וינט. בתחילה פעל הג'וינט באמצעות עמותת 'יד רחל', ולאחר מכן באמצעות עמותת 'בעצמי', אך השינוי היה קוסמטי בלבד מכיוון שאלה היו אותם אנשים שעשו את אותה העבודה.

כאמור, בקרוב יעבור הפרויקט מאחריותו של הג'וינט לאחריותה של מחלקת הרווחה בעירייה. לטענת התושבים, הדבר נובע ממסע לחצים של ראש העירייה, סימון אלפסי, והם חוששים כי בכוונתו להחליף את מנהלי הפרויקט במנהלים שאינם בני העדה.

"אלפסי נכשל בקליטת העלייה מאתיופיה כשלון חורץ ועכשיו הוא מכשיל את הפרויקט הזה ומצמצם את היכולת שלנו להיטמע בחברה", טוען בן העדה, סנבט מקונן. "מחלקת הרווחה של העירייה כבר הוכיחה שהיא לא מסוגלת לטפל בעולי אתיופיה, ואין שום סיבה לתת להם גם את הפרויקט הזה. מי שמנהל את הפרויקט צריך להכיר את המנטאליות והשפה, ולא אחד מבחוץ".

דוברת הג'וינט, אורלי דורון: "במהלך שלוש שנות העבודה שלנו ביישוב עשינו כמיטב יכולתנו על מנת להנחיל את הידע ‏המקצועי בכל הקשור לניהול התכנית לאנשי המקצוע בתחום קליטת העלייה בעיר, כמקובל בשיטת העבודה שלנו בשיתוף עם הרשויות המקומיות. על פי שיטה זו, אנחנו מפעילים תוכנית למשך תקופה, ולאחר שהיא עובדת ויציבה אנחנו מעבירים אותה לידי הרשות המקומית או הממשלה.

"לאחרונה, הודיעה עיריית יקנעם שהיא לוקחת על עצמה את האחריות להפעלת התכנית בעיר באופן עצמאי. תקוותנו היא כי כפי שמקובל ברשויות מקומיות רבות בארץ, אנשי המקצוע בעירייה ימשיכו לפעול בהצלחה למען קהילת יוצאי אתיופיה בעיר".

ראש עיריית יקנעם, סימון אלפסי, בתגובה: "בשנת 1993 הייתי בין הבודדים שהלך ביוזמתו לאתרי קרוונים בהם התגוררו
משפחות אתיופיות, שאיש לא רצה לקלוט. אני קלטתי 25 משפחות ביקנעם תוך מתן מגורים למשפחות וטיפול בכל צרכיהם. בעקבות הצלחת קליטתן, הגיעו משפחות נוספות והיום אנחנו עומדים על 250 משפחות. עיריית יקנעם משקיעה כל שנה 3 מיליון שקל בקליטה, טיפול וטיפוח האוכלוסייה האתיופית ממעון הילדים ועד סיום לימודי התיכון. העירייה מקיימת תוכניות מגוונות ומיזמים רבים לטובת האוכלוסייה האתיופית".