צילום: גלעד קוולרצ'יק שופט ביהמ"ש המחוזי בנצרת עאטף עילבוני גזר 36 חודשי מאסר בפועל על רמי עזרן, תושב קרית שמונה בן 40, שהורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בהצתה, חבלה במזיד ברכב, היזק בזדון, החזקת סכין, הטרדה באמצעות מתקן בזק, כל אלו במסגרת מסע נקם שביצע כלפי שוטר ובני משפחתו לאחר שהשוטר רשם לו דוח תנועה.

תחילתו של הסיפור בשנת 2001. השוטר אילן וזאנה עצר את רמי עזרן ורשם לו דוח תנועה. אירוע לא נעים, אבל מקרה שבו כל אדם סביר, ישלם את הדוח, וישכח מהעניין כעבור זמן לא רב. אבל אצל עזרן המקרה עורר את יצר הנקם, והוא החליט לפגוע בשוטר וזאנה ובבני משפחתו.

המפתיע בסיפור הזה הוא שמסע הנקם לא החל מיידית, או זמן קצר לאחר המקרה. מעשה הנקם הראשון התבצע רק 4 שנים לאחר מכן. בתאריך 24.2.05 ניקב עזרן באמצעות סכין את הצמיג האחורי של רכב השוטר ונמלט מהמקום. בתאריך 19.8.05 הצית עזרן את גדר ביתו של השוטר, באמצעות גפרורים ומדליק פחמים שהביא עימו, ולאחר מכן נמלט מהמקום. בתאריך 29.3.07 בשעת לילה מאוחרת, הצית הנאשם חלק מגדר ביתו של השוטר באמצעות סמרטוט וחומר דליק שנטל ממקום עבודתו.

בהמשך, שפך הנאשם את יתרת החומר הדליק על שער הכניסה של הבית ושלח גם שם אש במזיד, ולאחר מכן נמלט מהמקום. מעבר למעשיו אלה, בתקופה שבין 2005 ועד לנובמבר 2008 נהג הנאשם להטריד באופן סדרתי את בני משפחת השוטר בשיחות טלפון מציקות, לעתים בעלות אופי מיני.

מסע הנקם של עזרן נמשך שלוש שנים וחצי. במהלך אותן שנים נאלצו וזאנה ובני משפחתו להתמודד עם המצב, כאשר הם כלל אינם יודעים מי עומד מאחורי המעשה, ומה המניע. לשוטר שרושם דוחות כדרך קבע קשה להעריך מי מכל האנשים שהוא רשם להם דוח, יכול לרצות לפגוע בו, בייחוד כשמדובר במקרה שאירע ארבע שנים קודם לכן.

אשתו של וזאנה העידה מה עבר עליה ועל בני משפחתה היא תיארה תחושות קשות ולא נעימות במהלך התקופה בה התרחשו האירועים, ואף ציינה כי בעת שנתפס הנאשם, נמצאו ברשותו תמונות של בנותיה, דבר שהגביר את רף החרדה של בני המשפחה.

עוד היא העידה כי אינה מאפשרת לבנותיה לצאת מהבית ללא ליווי, וכי בנותיה מתוסכלות מהמצב ואף נזקקו לשיחות עם פסיכולוגיות וסובלות מפחדים. בסוף דבריה הביעה אשתו של וזאנה חשש מפני הבאות וציינה כי כל עוד הנאשם מצוי תחת סורג ובריח היא חשה ביטחון, אך אינה יודעת כיצד יתפתחו הדברים לאחר שחרורו.

קרית שמונה היא עיר לא גדולה, ולעתים שני אנשים המכירים זה את זה, או הגרים בסמיכות, נמצאים משני עברי המתרס של החוק, כשאחד צריך להחליט החלטה לא נעימה לגבי השני.

סנגוריתו של עזרן, עו"ד ליזי פרוינד מהסנגוריה הציבורית, הדגישה את הנושא בנימוקי ההגנה לעונש, ואמרה כי סביר
להניח כי ילדיו של הנאשם ייתקלו בדרך זו או אחרת בשוטר או בבני משפחתו, נתונים אשר יקשו עליהם עד מאוד לנוכח תחושת הבושה המלווה אותם מיום גילוי הפרשה ועד היום. עוד טענה הסנגורית כי הן אלמנט הבושה והן אלמנט החרטה של הנאשם עולים בבירור מחוות הדעת הפסיכולוגית ומתסקיר שירות המבחן. לשיטתה, תחושות אלה ילוו את הנאשם ויהוו עבורו גורם מרתיע ומחנך, בייחוד לנוכח שהייתו הממושכת במעצר, על כל המשתמע מכך מבחינתו.

נימוקי הסנגוריה לא הצליחו לשכנע את השופט. הוא ראה בחומרה את מעשיו של עזרן בשני היבטים מרכזיים. הראשון הוא הפגיעה באיש חוק הממלא את תפקידו, וההשלכה שיכולה להיות לכך על היכולת לאכוף את החוק במדינת ישראל, והשני נוגע לכך שלא היה מדובר במקרה בודד, אלא בסדרת מקרים. "המעשים מצדיקים ענישה מרתיעה וממושכת על הנאשם, הן כדי לגמול לו על מעשיו והן כדי שאחרים יירתעו בטרם יחשבו ללכת בדרכו".