צילום: AP בעקבות מלחמת לבנון השנייה שופצו מאות מקלטים בבתים משותפים בקרית שמונה מכספי תרומות של קרן הידידות. כך היה גם במקלט ברחוב הר הצופים 312. בשבוע שעבר, השיפוץ וכל העבודה הרבה שנעשתה שם, ניזוקו קשה בעקבות פיצוץ בצינור מים בכניסה לבניין.

הפיצוץ אירע ליד אביזר המכונה 'חנוכיה', שהוא סוג של מפצל שמעביר את המים מהצינור הראשי לצינורות נפרדים לכל דירה ודירה בבניין. המים שדלפו החוצה בעקבות הפיצוץ גלשו לתוך המקלט והציפו אותו כליל.

הדיירים כעת נשארו עובדי עצות. "אנחנו מוכנים לתקן את הנזילה", אמר אלי אלבז, אחד הדיירים. "הנזילה נמצאת בצנרת של הבניין ואנחנו לוקחים אחריות על זה. אבל צריך לדאוג גם למקלט. חייבים לנקז את כל המים משם. פנינו לעירייה והם אומרים שאנחנו צריכים לממן את הניקוז. זה ממש לא נראה לנו.

"העירייה צריכה לדאוג לתקינות המקלטים. כמו שהעירייה השיגה את התרומות לשיפוץ, כך הם צריכים כעת, אם משהו השתבש, לקחת אחריות על זה".

סיפור לא נעים, אבל עיון בחוק היבש מראה כי האחריות מוטלת בכל זאת על דיירי הבית. בפרסום של פיקוד העורף בנושא נכתב: ל"גבי מקלטים פרטיים, בבתים פרטיים או בבתים משותפים, החובה לתחזק את המקלטים מוטלת על הדיירים, לפי סעיף 14 א (א) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א- 1951: דיירי בית ובעל מפעל חייבים לפנות, כל אחד מתוך המקלט של הבית או המפעל, את כל המיטלטלין שבו- למעט המיטלטלין שלפי דיני ההתגוננות האזרחית מותר להחזיקם - לשמור על הניקיון בו, ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה".

תגובת ראש לשכת ראש העירייה, שמעון סבח: "הבניין המדובר הוא בחלקו בבעלות עמידר, ובחלקו בבעלות פרטית
של הדיירים. העירייה, למרות שאינה חייבת, החליטה לשאוב את המים מהמקלט, על מנת שלא ייווצר מצב שלא יהיה מצב שבו אין לדיירים מקלט. בהמשך נמצא את הדרך להתחשבן עם הדיירים על העלות הכספית. לגבי הנזק שנגרם למקלט. צריך קודם לשאוב כדי שניתן יהיה לראות מהו אומדן הנזק, ובאיזה אופן ניתן לטפל בו".