הדשא של הקיבוץ ירוק יותר: הסאגה סביב היטל הבצורת וההתנגדות השלטון המקומי לאכוף את תשלומיו דוברה לא מעט. אך כעת נפתחת חזית חדשה בנושא מצד היישובים הקהילתיים, שטוענים כי הם מופלים לרעה בכמות המים הניתנת לצריכה ללא תשלום למושבים ולקיבוץ. בתגובה, החליטו 10 יישובים קהילתיים להגיש בשבוע שעבר עתירה לבית המשפט העליון בנושא, וזה חייב את המדינה להגיב בימים הקרובים.

מועד החלת ההיטל על הקיבוצים והמושבים נדחה לינואר 2010, לעומת החלתו על היישובים הכפריים והקהילתיים כבר ב-15 ליולי 2009. לטענת נציגי היישובים הללו, תושבי ההרחבות בקיבוצים ובמושבים מהווים למעשה יישוב קהילתי ולא יישוב חקלאי ולכן יש להשוות את מחירי המים שלהם לאלה של ההתיישבות הכפרית. על פי העתירה, יאלצו תושבי היישובים הקהילתיים לשלם תוספת של אלפי שקלים בשנה עבור היטל המים, גם אם יחסכו במים על פי ההמלצות של הרשות הממשלתית למים וביוב.

ההתיישבות הכפרית בישראל כוללת בתוכה מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים שממוקמים בשכנות קרובה ונמצאים באותן מועצות אזוריות. השימוש במים לצרכי מגורים בשלוש צורות ההתיישבות דומה וחשיבות המים לאופיים של היישובים היא זהה. ההבדל בגישה של המדינה נובע לטענת נציגי הישובים הקהילתיים מהעובדה שהקיבוצים והמושבים הוקמו במקור כישובים חקלאיים אך כיום רוב תושבי הישובים הללו אינם מוצאים את פרנסתם בחקלאות, ולכן אין הבדל בינם לבין תושבי הישובים הקהילתיים.

לדברי עורכת הדין ורדה גילה ממשרד 'גילה-שרמן- עורכי דין', אשר הגישה את העתירה בשמם של עשרת היישובים, היטל הבצורת מהווה כמות שהיא פגיעה בזכויות הקניין של תושבי היישובים הקהילתיים מכיוון שחלק מאופיים של יישובים אלה הינו טיפוח גינות פרטיות, שעקב היטל הבצורת ייובשו ואופי היישובים ישתנה.

"מעבר לעובדות שיישובים אלה אינם צמודים ליישובים עירוניים או לריכוזי אוכלוסיה, ושהם הוקמו מלכתחילה בלב שטח ירוק וטבעי, יש לזכור כי אופיים הכפרי של היישובים הללו הינו הסיבה לכך שאנשים בחרו לעבור לגור בהם, תוך שהם מוותרים על יתרונות העיר כגון פרנסה, תשתיות, שירותי בריאות ועוד שירותים רבים הנופלים בהרבה מהשירותים להם זוכים תושבי הערים", מסבירה גילה.

טענה נוספת שיש לנציגי היישובים הקהילתיים, היא שחלק לא מבוטל של תושבי הישובים הללו עובד בתוך היישוב בצימרים, חוות סוסים, סדנאות וכדומה וכי בלתי אפשרי להפריד בין הצריכה הביתית לבין הצריכה לצרכי העסק. יתרה מכך, בחלק מהיישובים הקהילתיים קיימת גם הקצאת מים לחקלאות בנוסף לצריכה ביתית וזאת מבלי שקיימת מדידה נפרדת לכל שימוש. אי לכך תהווה הטלת ההיטל על היישובים הללו באופן מיידי פגיעה כלכלית אנושה, מכיוון שפגיעה בשטחי הגינון תוריד את האטרקטיביות של הצימרים ותפגע גם במקורות פרנסה אחרים.

היישובים הקהילתיים לא התעוררו לאחר העברת החוק כבר באמצע יולי הם פנו אל רשות המים בבקשה לקבל את רשימת
הישובים שייהנו מההטבה. שלושה שבועות לאחר מכן נעשתה פניה אל רשות המים, משרדי הממשלה הרלבנטיים והיועץ המשפטי לממשלה, בה שטחו נציגי הישובים את טענותיהם. 10 ימים לאחר מכן התקבלה תגובה מהיועמ"ש לפיה הועברה הפניה למחלקת יעוץ וחקיקה. "הגשנו בקשה לצו ביניים שיכול לחול רק על היישובים שעתרו או על כלל היישובים הקהילתיים וזאת על פי החלטת בית המשפט. אם יפסקו לטובתנו בסופו של דבר בעתירה הדבר יחול על כולם", סיכמה עו"ד גילה.

דורון שחם, דוברת המועצה האזורית עמק יזרעאל: "המועצה האזורית עמק יזרעאל פועלת בדרכים אחרות בנוגע להיטל הבצורת. ראש המועצה אייל בצר פנה לאחרונה במכתב ליו"ר מרכז המועצות האזוריות שמואל ריפמן, ולראש הרשות הממשלתית למים וביוב פרופ' אורי שני, בבקשה להשוות את תנאיהם של היישובים הקהילתיים לאלה של המושבים והקיבוצים".