במשך שנים רבות עבדה רינה ליטמן במפעל בקיבוץ שניר כמנהלת חשבונות ומנהלת כוח אדם. לפני כארבע שנים היא התחילה לאפות עוגות כתחביב וכהשלמת הכנסה. העוגות האלה טעמו לחיכם של רבים בקיבוץ ומחוצה לו, וליטמן החלה לקבל הזמנות לעוד ועוד עוגיות. כשליטמן הבינה שיש כאן פוטנציאל היא החלה לבחון דרכים להקמת עסק לאפיית עוגיות בקנה מידה גדול יותר. אבל תוך כדי גלגול הרעיון היא החליטה ללכת לכיוון רחב יותר.

ליטמן זיהתה שבאזור אצבע הגליל יש מחסור באולם אירועים קיבוצי, כזה שמתאים באופי ובסטייל למה שחברי הקיבוצים, וגם תושבי ההרחבות והמושבים בגליל העליון אוהבים. היא חששה לקפוץ מיד למים הקרים של הקמת עסק עצמאי, והמשיכה בעבודתה במפעל.

במקביל התחילה לחפש שותפה להקמת העסק. כמה ניסיונות להתחבר לחברות שונות מהקיבוץ לא צלחו, עד שפגשה את מיכל כגן. חברת קיבוץ צעירה שהגיעה לקיבוץ בעקבות נישואין. כגן, אדריכלית ומעצבת פנים במקצועה, התאימה בדיוק למה שליטמן חיפשה.

הסתבר שפרט לכישוריה המקצועיים בתחום העיצוב, כגן ניחנה גם במרץ בלתי נדלה, ויכולת ארגונית ושיווקית. "עבדתי בעיצוב ואדריכלות מהבית, אבל חיפשתי יותר אקשן", מסבירה כגן. "נכנסתי לשותפות עם רינה וקיבלנו החלטה לא פשוטה לקחת את חדר האוכל הישן של שניר, שעמד שנים ללא שימוש, ולהפוך אותו לאולם אירועים מהודר עם הרבה קלאסה. לא חסכנו, הן בעיצוב והן בחומרים, רצינו שהמקום יהיה באמת איכותי ומסביר פנים".

המתכונים של סבתא
הגישה המקצועית של כגן וליטמן באה לידי ביטוי גם בבחירת אנשי המקצוע. הן יצרו קשר עם השף שי לוינשטיין, שהפך לסוג של יועץ, הן בתחום הקולינרי והן בתחום של הפקת אירועים. עזרה נוספת הן קיבלו מחברת הקיבוץ דורית אלמליח. אלמליח שימשה במשך מספר שנים כמנהלת מט"י, מרכז טיפוח יזמות עסקית בקרית שמונה. היא סייעה לכגן וליטמן בבניית התוכנית העסקית.

למרות שבכל תחום, חיפשו כגן וליטמן להיעזר באנשי המקצוע הטובים ביותר, בתחום אחד התברר להם שדווקא הידע המקצועי החיצוני הכזיב. "לקחנו יועץ לנושא אפיית העוגיות, והוא הציע מתכונים", מספרת ליפמן. "כשהתחלנו לייצר אותם, הלקוחות הביאו מחאה ושאלו מה קרה עם העוגיות הטעימות ששיווקנו להם קודם לכן. הבנתי שמה שאני בכוחות עצמי ייצרתי ופיתחתי, היה טוב יותר. זה מתכונים של סבתות שאספתי מפה ומשם, וכפי הנראה למתכונים האלה אין תחליף".

כיום, חצי שנה לאחר שהתחילו בפעילות, כגן וליטמן מנהלות אירועים בחדר האוכל שהפך לאולם אירועים, אבל לא רק שם. הן מבצעות גם הפקות של אירועים במקומות שונים באצבע הגליל על פי בחירת הלקוחות. הן מעסיקות כיום שבעה עובדים קבועים ועובדים זמניים.

בין ליטמן לכגן יש חלוקת עבודה. כגן נמצאת בחזית, בשיווק ובארגון מול הלקוחות, וליטמן מאחור, בייצור וניהול הכספים.
"אני מכירה לא מעט נשים שחולמות על הקמת עסק עצמאי", אומרת ליטמן. "העצה שלי להן היא לקחת קודם כל קורס בהנהלת חשבונות. אי אפשר לנהל עסק בלי מינימום ידע. מי שלא יודע למשל מה זה ניכוי מס במקור, לא יכול להבין את המשמעות הכספית של הפעולות שהוא עושה".

הלוגו של העסק הוא: 'אדמה – תרבות אירועים ואוכל'. "זה לא מקרי שהתרבות קודמת לשני המרכיבים האחרים", מסבירה כגן. "גם כשמתעסקים עם אוכל, יש משמעות תרבותית לאופן שבו הוא מוגש".