צילום: חגי אהרון הם נכנסו לתפקיד לפני שנה בדיוק. האם שינו את העיר? האם ההצבעה שלנו עבורם עשתה משהו? mynet יצא לבדוק עבורכם ראשי ערים חדשים ברחבי הארץ. מה הם עשו עבורנו?

אחרי 30 שנים בהן מנחם אריאב התיישב היטב על כס ראש עיריית נצרת עילית, היה זה שמעון גפסו שהצליח להתברג לתפקיד לפני כשנה. במצע הבחירות שלו הוא יצא בהצרות והבטיח הבטחות. אולם שנה אחרי, לא הכול ורוד בעיריית נצרת עילית.

שכונת הר יונה ג'
גפסו דיבר רבות על השכונה שתבנה בעיר, וזאת במטרה לבלום את כניסתם של הערבים לשטח העיר. אלא שבכוונת גפסו לשכן במקום חרדים, וזאת מתוך הידיעה שאלו לא יימכרו ביתם לערבים.

הצעד של גפסו אולי נכון, אבל ספג בהחלט מהלומה מחברי המועצה השונים שלו שהתנגדו בריש גלי להקמת השכונה, והתקציבים לבנייתה אף לא עברו. גפסו מבחינתו לא נותר חייב וטען לא פעם שלמרות אי ההסכמה מצד חבריו לעירייה, הרי שהשכונה תוקם.

השבוע הציג גפסו תוכנית להצלת העיר שכוללת הקמת מרכז יהדות גדול, קליטה של מפוני גוש קטיף, בניית מרכז בריאות אלטרנטיבי והרחבת משרדי הממשלה. הדרך ליישום התוכנית עוברת במשרדי הממשלה שאמורים לאשר תקציבים. האם התוכנית תצלח. ימים יגידו.

עובדים מקומיים
גפסו דיבר רבות על חשיבות העסקת עובדי עירייה שמתגוררים בעיר עצמה. אך בין מה שאמר לבין מה שקורה בפועל, יש פער גדול. נכון להיום, רבים מעובדי העירייה הינם תושבי חוץ, בהם דוברת העירייה, מנכ"ל החברה הכלכלית, מנהל אגף החינוך ועוד.

שיקום היחסים
כחלק מההרמוניה אליה שאף בעת כניסתו לתפקיד, הבטיח גפסו לחברי המועצה הערבים שיקים בית ספר ערבי בתוך
שטחה של נצרת עילית, וישפר את התשתיות בשכונות הערביות. אולם עד היום לא התכנסה ועדה שתדון בנושא לעומקו, בית הספר לא הוקם ואף לא יסודותיו ומצב התשתיות רחוק מלהיות טוב. ניתן לומר, שהיחסים בין נצרת עילית לנצרת התערערו אף יותר.

לכל הכתבות בסדרה "שנה ביחד" ב-mynet