צילום: תם בר אילן שעות הבוקר המוקדמות, יום שני שעבר: אל תחנת הריענון הסמוכה למחלף ניצני עוז בכביש 6 נכנסים בזה אחר זה כ־17 אוטובוסים וחונים זה בצד זה.

כמו לפי אות מוסכם מראש, הם פולטים מתוכם מאות מתושבי הצפון. כל אחד מהם מקבל כריך, בקבוק מים וחולצת טריקו לבנה ועליה הכיתוב "הממשלה מאבדת את הצפון". בתוך דקות ספורות הופכת רחבת החניה למרבד לבן מנוקד בכחול. "המבצע התחיל. הצבא של הגליל יוצא למלחמה", מסנן אחד מהם.

ראשי רשויות בצפון: "הממשלה צריכה להבין שלא תוכל עוד לזרוק לנו פירורים"
זעם בקרית שמונה: "פתיחת לשכת הוצאה לפועל לא מחזקת את הצפון"

הם באו כמעט מכל יישובי הצפון: קרית שמונה, צפת, יישובי הגליל העליון ומבואות החרמון, רמת הגולן, מרום הגליל, מעלות–תרשיחא, כרמיאל, יישובי בקעת בית־הכרם, יישובי המועצות האזוריות מטה אשר ומעלה יוסף - ולכולם מטרה אחת: להביא לגליל את המיליארדים שהובטחו, ויהי מה.

והפסיפס רחב ומגוון: תלמידי תיכון, חניכי תנועות הנוער, סטודנטים, מרצים ומורים, עובדי הרשויות המקומיות, מנהלי אגפים ברשויות, עובדי ההסתדרות, נעמ"ת, חקלאים ואפילו גמלאים. דווקא תושבי טבריה, שהמאבק נוגע להם לא פחות מאשר ליישובים הצפוניים יותר, לא הגיעו להפגנה בהמוניהם.



התוכנית הלאומית לחיזוק הצפון גובשה בשנתיים האחרונות בידי שלושת האשכולות בצפון ־ המאגדים את כל הרשויות המקומיות באזור ־ בהשתתפות צוותי חשיבה שכללו בין השאר ראשי רשויות, ראשי מכללות באזור, מובילי תעשייה, מנהלי בתי חולים וראשי מכון המחקר מיג"ל.

התכנית מתרכזת במנועי צמיחה שיספקו תעסוקה איכותית באזור, באמצעות הקמת מרכז מחקר ואקדמיה, אזור תעשייה להייטק והקמת מרכז למחקרים קליניים בגליל.

נושא מרכזי נוסף הוא הרעיון להפוך את הצפון למרכז אגרו־טק, ולשלב את החקלאות המתקדמת באזור עם היי־טק. אך למרות הצהרות קודמות על השקעה של מליארדים בצפון, לא הכניסה הממשלה את התכנית לחיזוק הצפון לתקציב המדינה.

"הפעם אנחנו לא מוותרים, נלך עד הסוף", מצהיר שמעון ביטון ממושב אביבים. עוד מעט קט וביטון יהפוך לכוכב ההפגנה הזאת. "מספיק לצפצף עלינו", הוא אומר, "היום קמנו מוקדם בבוקר, הפסדנו יום עבודה ובאנו לזעוק, אבל שיהיה ברור - בפעם הבאה, ביבי וכחלון יבואו אלינו. נמאס לנו להיות מסכנים. נרעיד את אמות הסִפּים עד שמשהו סוף־סוף יזוז".

כחצי שעה חולפת. אחרי ארוחה קלה ותדריך, ה"חיילים" עולים בחזרה לאוטובוסים שעושים דרכם במעלה הדרך לירושלים.

נייר טואלט באולם
בינתיים, בעוד אנשי הצפון מתארגנים לקראת ההפגנה המתוכננת בגן הוורדים שמול משכן הכנסת, נכנסים לאולם ועדת הכספים בכנסת ראשי הרשויות, בהרכב כמעט מלא.

מאחוריהם ניצבים פעילי תנועת 'שינוי כיוון', שנתנו את אות הפתיחה למאבק הזה לפני שבועות ספורים. במסגרת דיון הוועדה פורש שר האוצר, משה כחלון, את עיקרי תקציב המדינה לשנים 2017-18 - אותו תקציב שכלל בתחילה את התוכנית הלאומית לחיזוק הצפון, בהיקף של 18 מיליארד שקל - תוכנית שנגוזה כלא היתה בסוף חודש אוגוסט האחרון.



תוך דקות הופך הדיון לסוער ואמוציונלי; הפעילים זועקים ומשליכים אל מרכז החדר גלילי נייר טואלט - עוד רגע אחד והם מסולקים אל מחוץ לאולם.

רשות הדיבור ניתנת לראש עיריית צפת, אילן שוחט, הפונה לכחלון: "אנשים פה זועקים מדם לבם. התוכנית הזאת, שאתם ביטלתם בהינף יד, אינה שליפה מהמותן - זאת תוכנית סדורה, שנערכה בכובד ראש במשך שנתיים, תוך הקפדה על כל הפרטים ומתוך מטרה לחולל סוף־סוף שינוי בחבל הארץ הזה.

"באנו ממקום של עוצמה והתושבים מקיפים אותנו ותומכים בנו. אנחנו מאוחדים - גליל מזרחי, גליל מערבי, גליל תחתון - כולנו כאיש אחד. שמטתם את הקרקע מתחת לרגלינו, אבל לא עוד. הגליל פשוט יסגור את שעריו אם לא תהיה ברירה".

רגע אחרי שסיים את דבריו, קם שוחט על רגליו ויחד עם יתר ראשי הרשויות, עזב את האולם. כולם שמו פעמיהם אל גן הוורדים, שם כבר ציפו להם מאות התושבים שקיבלו אותם במחיאות כפיים. עשרות שלטים נתלו על הגדרות ונישאו בידיהם של המפגינים. ברמקולים נשמעו שוב ושוב הקריאות: "ביבי תתעורר, הצפון שווה יותר".

ההמולה, כנראה, עשתה את שלה - וכמוה גם קולו הרועם של ראש עיריית מעלות–תרשיחא, שלמה בוחבוט, שכבר ידע מאבק או שניים בשנות כהונתו הארוכות. וכך, בעוד ראשי הרשויות נוטלים את המיקרופון ומדברים בזה אחר זה, מדרבנים את התושבים להשמיע את קולם, מתחיל מצעד של חברי כנסת.

לכל אחד מהם יש משהו שהוא חייב לומר: יו"ר מר"צ, זהבה גלאון, ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני), ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) וח"כ יגאל גואטה (ש"ס), שנולד וגדל בקרית שמונה.

גוא