צילום: שרון צור עם אלפי הסטודנטים שהחלו בשבוע שעבר ללמוד במכללה האקדמית עמק יזרעאל נמנית גם שושנה ברזל, ניצולת שואה בת 92 מקיבוץ כפר החורש - הסטודנטית המבוגרת ביותר במכללה.

ברזל, אם לארבעה, סבתא ל־13 נכדים וסבתא־רבתא ל־17 נינים, לומדת במסגרת 'מכללת הוותיקים של המועצה האזורית עמק יזרעאל', הפועלת זה 14 שנה בשיתוף 'האקדמית'.

הפרויקט שייסדה מיקי שוהם ז"ל מגבעת אלה, ומנהלת כיום ריקי שמעוני מבלפוריה, החל עם 80 סטודנטים - ובימים אלה לומדים בו 1,350 סטודנטים ותיקים, גילאי 50 עד 90 פלוס, מכל יישובי המועצה.

הסבא בכיר במפלגה הנאצית, הסבתא ניצולת שואה - והנכדה לוחמת בצה"ל

בשנה הסטודנטיאלית הנוכחית בחרה ברזל ללמוד היסטוריה של ארץ ישראל וארכיאולוגיה. הקורס הראשון שהחלה ללמוד נקרא 'מהתנ"ך ועד הפלמ"ח'. "זו השנה העשירית שאני לומדת במכללת הוותיקים. אני פשוט אוהבת ללמוד", סיפרה השבוע. "בשנים האחרונות אני כבר לא כותבת בשיעורים. אני לומדת בשביל הכיף, בעיקר כי לא צריך להיבחן, כי תמיד פחדתי ממבחנים. בחרתי ללמוד היסטוריה כי אני אוהבת את זה. זה מעניין אותי".



הלימודים מתקיימים בימי ראשון, מ־9 בבוקר עד 12:30. "להיות סטודנטית זה נהדר", מודה ברזל. "נעים לי להיות במכללה".

סטודנטים רבים נוהגים להבריז משיעורים כדי לשבת בקמפוס על כוס קפה ולדבר עם חברים. מה עמדתה בכל הנוגע להברזות?

"אנחנו לא מבריזים מהשיעורים", עונה ברזל בחיוך, "אנחנו מרותקים לכיתה ושומעים את כל ההרצאה של המרצה. קפה אנחנו שותים רק בהפסקה".

ברזל נולדה ב־1924 בברטיסלאבה, כיום בירת סלובקיה. עם הזמן עברה משפחתה להתגורר בבודפשט, בירת הונגריה, ושם נישאה לאלכסנדר. במרץ 1944 נכבשה הונגריה בידי גרמניה הנאצית וב־1945, בזכות פועלו של ישראל קסטנר להצלת יהודי הונגריה, הועברו ברזל ההרה ובעלה למחנה הריכוז ברגן-בלזן בגרמניה, במה שנודע לימים כ'רכבת קסטנר'. יחד עם קבוצה גדולה של יהודים שוכנו בני הזוג באזור מיוחד, וכעבור חמישה חודשים הועברו לשווייץ, שם ילדה את בנה הבכור גבי.

השלושה עלו לארץ, ואילו משפחתה של ברזל נותרה מאחור והובלה למחנה הריכוז אושוויץ. אביה, סבתה וקרובי משפחה רבים נספו במחנה ההשמדה, אך אמה שרדה את אושוויץ ואחרי המלחמה חזרה לסלובקיה, שהפכה לקומוניסטית. אמה לא הורשתה לעלות לארץ ונמנע מברזל לבקר אותה. האם הקימה משפחה חדשה ונפטרה בתחילת שנות ה־60. "לא פגשתי את אמא אחרי המלחמה", סיפרה ברזל בעצב.

כאמור, ב־1945 הגיעה ברזל עם בעלה ובנה התינוק לארץ. הם השתייכו לגרעין ההונגרי של תנועת הנוער 'מכבי צעיר' ועברו הכשרה בקיבוץ רמת יוחנן. משם עברו לעבוד במצובה ובייסוד קיבוץ צאלים שבנגב. ב־1949 עבר הגרעין לקיבוץ כפר החורש, ומאז היא שם.

במהלך חייה עבדה ברזל כגננת וכמורה בכיתה א'. את לימודי ההוראה עשתה עוד בבודפשט, והשלימה אותם ב'סמינר הקיבוצים' וב'אורנים'. כמו כן עבדה במטבח הקיבוץ והיתה חברה בוועדות שונות. בעלה אלכסנדר נפטר לפני 11 שנה. רק בן אחד שלה נשאר בקיבוץ, והשאר התפזרו בארץ. "החיים לימדו אותי שצריך תמיד להיות אופטימיים ולהשתדל לעשות טוב", סיכמה.