נאווה דגן. "גם לנו יש קול" | צילום: רוני שחר

הפארק העירוני בעפולה אינו מונגש לאנשים בעלי מוגבלויות ונכויות פיזיות.

נאווה דגן, גרפולוגית משפטית ומגשרת מעפולה, פגועת פוליו ונכה על כיסא גלגלים עקב תאונה שעברה, חשפה השבוע בסיור מיוחד ל'ידיעות העמק', שורה של ליקויים איתם מתמודדים נכים שאינם יכולים ליהנות כמו כולם מהפארק. דגן, שנושא הנגישות חשוב לה מאוד, מציינת כי בשנת 2015 כתבה דוח בנושא חוסר הנגישות בפארק, אותו הגישה לראש העירייה דאז יצחק מירון, אך לטענתה דבר לא נעשה בעניין.

בין הליקויים במקום, המשקפים את חוסר הנגישות, ניתן למצוא את החניות מחוץ לפארק. החניות צמודות מדי אחת לשנייה, כך שנכה עם מעלון לא יכול להוציא אותו ונאלץ לתפוס שתי חניות לצורך העניין.

המשכנו עם דגן לאזור השולחנות. כאשר המשפחות עוצרות לשבת שם ולאכול, לנכה אין את האפשרות הזו, זאת מכיוון שלשולחנות אין שביל הנגשה וכיסא גלגלים רגיל אינו יכול לעבור את המדרכה התוחמת את אזור הדשא ללא עזרה. נוסף על כך, גם השולחן עצמו נמוך מדי ומתוחם בספסל ישיבה, מה שמונע מנכה עם כיסא גלגלים לשבת בו. "זה שולחן שמסביבו יש מרובע, כלומר נכה בכיסא גלגלים לא יכול ליהנות, כי אין לו איך לשבת ולגשת לשולחן", מסבירה דגן, "הוא לא יכול להתקרב לשולחן, לאכול ולהיות עצמאי בלי שיגישו לו. אין פה בכלל מקום לכיסאות גלגלים".

בגלבוע, לדבריה, היתה חשיבה שונה. "לקחו שניים או שלושה שולחנות שמסביבם הכל ריק, אין ספסלים שמפריעים ובמרכז השולחן יש סמל של נכה בכיסא גלגלים. זאת אומרת אלו שולחנות שנועדו במיוחד לנכים, פה אין לנו את זה".

לא פשוט לראות את דגן עוברת נקודה אחר נקודה ומציינת איפה עוד יש צורך לתקן. התחנה הבאה שאינה מונגשת לנכים היא השירותים. "בשירותי הנשים יש רק מוט אחיזה אחד וכדי שהמקום יהיה מונגש צריך מוט בשתי הצדדים שהנכה יוכל להיאחז בו", היא מסבירה, "כמו כן אין משענת, זה דבר שצריך להיות בשירותים ובמיוחד בשירותי נכים". בשירותי הגברים לא היה אפילו מוט אחד לאחיזה.

יש לציין כי לאורך הפארק כולו אין תו נכה או סמל אחד הבא לקראת הנכים. כשדגן ממשיכה לעבר אזור החי היא נעצרת עם הכיסא שלה ומנסה להביט על החיות אך ללא הצלחה, זאת מכיוון שישנו מעקה לרוחב כל אזור הכלובים המסתיר לאדם היושב בכיסא גלגלים. "נכה בכיסא גלגלים שרוצה לראות את החיות אינו יכול לעשות זאת בגלל הקרש, אני עם הכיסא שלי שהוא קצת יותר 'משוכלל' יכולה אולי להסתדר, אבל אנחנו מדברים גם על נכים אחרים. לנכים מותר ליהנות מאותן פריווילגיות כמו כולם, גם לנו יש קול".

החי פארק לא מונגש| צילום: רוני שחר

דגן מספרת כי הפסיקה להגיע לכאן לבילויים משפחתיים וחברתיים בגלל אותן סיבות. "אני מגיעה לפה עם השכנות ואנחנו מטיילות, אבל לבוא עם חברים וקבוצת נכים פשוט אי אפשר. כשגרתי בחדרה היתה לנו קבוצה של קהילה נגישה והיינו דואגים לכל נושא הנגישות בעיר, הכל מונגש שם. פה הנושא לא מעניין כנראה", היא אומרת בתסכול ומוסיפה, "אני מקבלת את הנכות שלי באהבה, זה מה יש ועם זה חיים, אבל אסור לנו ליהנות כמו כולם?", היא תוהה.

נציגת 'יש עתיד' והמועמדת למועצת העיר נגה שרון שמלווה את נושא הנגישות בעיר הוסיפה: "הצורך לתת מענה לכל כלי התניידותי במקומות ציבוריים הוא מובן ומחויב על פי חוק, אבל כשרואים ומנסים לחוות את אותן התחושות שחש אדם שיש לו מגבלה - מבינים עד כמה זה עצוב וכואב. כשישבתי באותו הגובה של נאוה על כסא הגלגלים ראיתי שלא ניתן לראות את החיות שבגן החי וזה לא נגמר שם. זה פתיר ודורש פשוט לשים את עצמנו במקום של האחר. לחוש לדמיין, ולהבין מה עובר על עולמו של העיוור, החרש והנכה ואז לפעול ולשפר".

"אני עושה זאת כבר שנתיים וחצי ובכל פעם מופתעת מחדש", הוסיפה שרון,  "ישנה אטימות בעיריית עפולה לאנשים עם צרכים מיוחדים כאילו היו שקופים. לא אתן ידי לכך ואפעל למענם בכל עת. בינתיים פניתי לגולן וקנין מנהל הגן חי שיפעל להנגשת פינת הליטוף וביקשתי ממנו לדמיין מה חש ילד במקרה שכזה ובהתאם לכך לפעול. הוא נרתם מיידית וזה מדהים".

מעיריית עפולה נמסר בתגובה: "על פי חוק הנגישות, יש להנגיש מבני ומקומות ציבוריים עד שנת 2021. בימים אילו, נערכת העירייה בתכנית להנגיש את כל מבני הציבור בעיר, כולל את הפארק העירוני ואנו מאמינים שההנגשה במבני ציבור תתבצע, הרבה לפני תום המועד הנדרש בחוק".